חתונה
- הצגה מספר: 295
- הצגת בכורה: 07/09/1974
- מספר הצגות שהועלו: 24
יוצרים
- מאת: יוסי בר יוסף
- בימוי: תום לוי
- תפאורה: אלי סיני
- תלבושות: עדינה רייך
שחקנים
- מיכאל: יצחק שילה (שולמן)
- דינה: רחל ניימרק
- אמציה: שמואל סגל
- מלצר: ליאו יונג
- חפציבה: ליא קניג
- סבל: זכריה טובי
- מנהל האולם: צבי שטולפר
- הורה: איתן פריבר
- דודה יפה: פאני ליוביץ'
- נגן: מקס הודס
- טבח: ראתב עוואדה
- יוספה: אהובה יובל
- יונתן: מנחם עייני
- מלצריות: בתיה ארואטי, מרים טל, מוניקה מן
- שמעון: נחום בוכמן
- ברכה: פנינה פרח
- מרגלית: שושנה דואר
- סבא אהרון: היינץ ברנרד
- אלמוני: ארי קוטאי
- צלם: זכריה טובי
על ההצגה
הורי הכלה, חפציבה ומיכאל, משפחה טובה מאוד, עורכים חתונה חשובה לבתם יוספה הנישאת ליונתן. איפה הורי החתן ומשפחתו? אין דבר כזה, לא ידוע, לא מדברים עליהם, יונתן ודאי שלא מדבר. מישהו אומר שהוריו מתו מזמן. אבל הנה הם מופיעים בריאים ושלמים, ועוד איך, האבא בעיקר, שמעון. בשביל מה בא בלי הזמנה ? לתבוע את עלבונו ולהילחם נגד העוול בעולם ? או פשוט לעשות רושם טוב ולהתקבל בחברה הטובה ? ואולי גם זה וגם זה?
הוא בא והחתונה נעשית זירת מריבה וחשבון נפש של ההורים, שהם גיבורי המחזה. הם נאבקים משפחה נגד משפחה, בתוך המשפחות, ואדם נגד עצמו. הם נאבקים על הכוח ועל הבכורה ועל השם הטוב, וגם על ערך חייהם עד כה. המשפחות השונות אינן שייכות למעמדות מוגדרים. אם כבר, אז שמעון שייך ל"מרתף" וחפציבה ומיכאל שייכים ל"סביבה הטובה". השייכות שלהם למקומותיהם היא לא רק כלכלית וחברתית אלא בעיקר של אופי ושל גורל. לפעמים גם נדמה שבאותו אדם נאבקים זה בזה "המרתף" ו"הסביבה הטובה".
המאבקים האלה ומה שהם חושפים - זה המחזה. והאנשים. והאחות, והדוד והדודות, והסבא. והסבל, והאלמוני, וההורה שבא לחתונה לבקש שיתקנו את הציון של הבן שלו. ומנהל האולם והמלצר, שניהם גם מרמים קצת וגם מכירים מאוד בחשיבות ערכם. והטבח והמלצריות, והמנגן שבא לנגן עם כאב שיניים. והחתן והכלה, יונתן ויוספה. לא יודעים עליהם הרבה, המחזה - של ההורים, גם החתונה הזאת.
אין מקום לעוד גיבורים. במחזה אחר אולי, בחתונה אחרת. בחתונה הזאת, שיהיו כאילו נקלעו לכאן בטעות.
יוסף בר-יוסף
תמונות מהצגה
ביקורות
ב"חתונה" שוב מעמת יוסף בר יוסף אנשים שונים ממוצא וממעמד שונה עם הרגלי חיים שונים וצפיות אחרות מעצמם ומהחיים, שוב על רקע חתונה. יש במחזהו איפיונים מצויינים דווקא של דמויות המשנה ואבחנות חריפות ומשעשעות על נוהגי הסנובה הישראלית הממוצעת, כפי שהם באים לביטוי במה שנחשב לשיא בחיי אדם - החתונה.
ההצגה יש לומר משופעת בגלריה מפתיעה של דמויות מצויינות המשוחקות היטב על ידי שחקנים שאינם נמנים בדרך כלל עם השורה הראשונה של שחקני התיאטרון בארץ. פני ליוביץ' בהצגת 'החתונה' נותנת שיעור נפלא במשחק בדמות הדודה יפה. התלבושות של עדינה רייך והתפאורה של אלי סיני היו פונקציונאליות.