הנפש הטובה מסצ'ואן

  • הצגה מספר: 312
  • הצגת בכורה: 03/04/1977
  • מספר הצגות שהועלו: 67
הועלה גם בשנים:
הנפש הטובה מסצ'ואן

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

שלושה אלים יורדים לארץ, כדי למצוא נפש טובה ולו אחת. אם לא תמצא כזו, לא יוכל העולם להמשיך ולהתקיים. הם מגיעים לעיר סצ'ואן, פוגשים בואנג מוכר המים ומבקשים את עזרתו במציאת מקום לינה. אנשי העיר האנוכיים מסרבים לארחם.  

רק הפרוצה שן טה מסכימה להלינם. למחרת, משאירים לה האלים מתת תודתם - סכום כסף נכבד , באמצעותו היא רוכשת חנות טבק. השמועה על עושרה של שן טה עושה לה כנפיים ובמהירות צובאים על פתחה קבצנים ומבקשי חסדים  המנסים לנצל את טוב ליבה. כדי להגן על עצמה היא מתחזה לדמות "בן דוד" ,צעיר ממולח בשם שוי טה. בן הדוד האכזר מבריח במהירות את הטפילים למיניהם ומשליט סדר בעסקי החנות.  

יום אחד פוגשת שן טה את יאנג סון, טייס מובטל, המנסה להתאבד, ומצילה אותו. היא מתאהבת בו והם מתכננים להינשא. אך כשפוגש הטייס את שן טה בדמות בן דודה הוא מודה בפניו כי הוא מעוניין רק בכספה, עליו לשלם שוחד כדי לעבוד שוב כטייס ואין בתוכניותיו להינשא כלל. שן טה מאבדת את ארוסה והיא קרובה לאבד גם את חנותה כשמסתבר לה שהיא הרה. היא מגייסת שוב את דמות שוי טה ומשקמת את רכושה.  בבית החרושת לטבק שהיא מקימה עובד גם הטייס המתקדם במהירות לאחר שהוא מגלה את התכונות הנדרשות - שרירות לב ונצלנות.  

ואנג, מוכר המים מודאג מהיעדרותה הממושכת של שן טה וחושד כי בן-דודה רצח אותה. שוי טה נעצר והאלים יורדים כדי להיות שופטיו. במשפט מודה שן טה כי היא היא שוי טה וכי זו הייתה הדרך היחידה בה יכלה לדאוג לקיומה ולעתיד תינוקה. או במילים אחרות הטוב לא יכול לשרוד ולהישאר טוב בעולם זה.   האלים שמחים שעדיין נותרה נפש טובה וממהרים לעזוב. אך בסוף המחזה נאמר שוב - עולם בו הטוב לא יכול לחיות בבטחון - חייב להשתנות.

תמונות מהצגה

ביקורות

"טוב שבכל זאת קורים מדי פעם נסים על הבמה : הצגה בינונית מאוד, לא מלהיבה, נהפכה בכל זאת לערב מוצלח הודות לשניים ממרכיביה הרבים - המחזאי והשחקנית הראשית. 'הנפש הטובה' נמנית עם המחזות הטובים, המעמיקים והמרשימים ביותר של ברכט. הוא משמש במידה מסויימת הכחשה מעשית לתורה העיונית שהוא סגד לה - תורת הניכור. לפי תורה זו חייב התיאטרון לפנות לא אל הרגש כי אם לשכל. כדי להשיג מטרה זו, יש אף להרחיק לכת - להפסיק את שטף העלילה על ידי פניות ותחבולות שונות המכוונות אל הקהל ואל מנגנונו השכלי של הצופה.

לבנה פינקלשטיין בתפקיד הראשי הכפול הצליחה לנסוך מצד אחד רוך נשי כובש לב בדמותה של הפרוצה המנוצלת, ומצד שני לשוות סגנון קשוח של בן הדוד הבא להגן עליה. אפשר לומר בפה מלא שהיא החזיקה את כל הערב כולו. מתוך השאר יצויינו הופעות מסוגננות כהלכה של אברהם רונאי בתפקיד הספר וטובה פרדו בתפקיד בעלת הבית.

נחמן בן-עמי. "מעריב".31.05.1977