חלום ליל קיץ

"הצגתו של עמרי ניצן ב'הבימה' שונה מהגרסאות הקודמות לא רק במסגרת החיצונית. ניצן מודה שהלך בעקבות השקספירולוג הפולני הגדול יאן קוט, כשהחליט לא להדגיש את הקסם הפיוטי של 'החלום', עם המוסיקה המתוקה של מנדלסון, אלא את המכושף, האירוטי והאלים שבתעתועי הלילה המוזרים. יהודה אפרוני הוא האורג שנהפך לבוטום החמור, ועושה פה תפקיד נהדר. תפקיד נהדר, מלא הומור בריא, טמפרמנט וחכמה ממלא עזרא דגן בתפקיד פוק. שני אלה, אפרוני ודגן, גונבים את ההצגה מבחינה משחקית.

"איש לא יחשוד בשקספיר שהיה לו מושג כלשהו בתורת המין של פרויד. אך כאשר השקספירולוג הפולני, חד העין וחריף השכל, יאן קוט, מנתח את 'חלום ליל קיץ', אפשר בנקל לחשוב כי שקספיר לא כתב אלא סוג של 'אילוסטרציה' על קלחת היצרים המיניים, התת-הכרתיים והמודחקים שתוארו כ - 300 שנה אחרי כן על ידי זיגמונד פרויד. אושר כזה של תכנים, גלויים ונרמזים, הוא יחיד במינו. רק התנ"ך ולהבדיל שקספיר, עומדים במבחן המופלא הזה.

תורה זו של יאן קוט, הייתה נר לרגליו של הבמאי הצעיר עמרי ניצן בבואו להעלות את המחזה. עמרי ניצן - וכאן עלי להעיר כי זו 'הצגה של במאי' מובהקת - יחד עם התפארונית רות דר, המחישו את שני העולמות של ההצגה, כשהחלק הגלוי, זה של אור השמש, הוא כולו בלבן ואילו החלק האפל, זה של היצרים הליליים והחלומיים, הוא כולו שחור. לבן ושחור - כך היא התפאורה המעניינת והמתוחכמות, שאינה אלא מסך עשיר קפלים שיש בו גם נוי וגם דינאמיות של תנועה.

עמרי ניצן הוכיח שוב שהוא שולט על הבמה שליטה מוחלטת, דייקנית, והוא מתזמר מעולה. גישה חדשנית כזאת אל שקספיר אינה חידוש גמור בבירות התיאטרון העולמי, אבל אצלנו היא חידוש - וחידוש מוצלח. רות דר סייעה במיטב כשרונה לבמאי לעצב חזותית את שני העולמות שהם אחד. התרגום של ט. כרמי הוא נאה ורהוט.

עזרא דגן, בתפקיד פוק, שדון שובב ומרושע, הגיע לאחד ההישגים המשחקיים הנאים ביותר שראיתי בזמן האחרון. מבצע משחקי מעולה לא פחות הציג יהודה אפרוני בתפקיד בעל המלאכה שנהפך בחלום לחמור. הוא הוכיח שגם כאשר במאי כופה 'סגנון' על שחקן, שחקן טוב מסוגל להעלות את האמת האנושית המסתתרת בפנים. הזוג היפה יונה אליאן ושרגא הרפז, היה שובה עין ולב בגרסה היומית והלילית כאחת.