מלך מרוקאי

"זהו מחזה סטאטי שרק כיסופי הגאולה הם צירו העלילתי. קשה להעלות זאת בתיאטרון, אולם הצגה ספקטאקולארית אינה התמודדות עם בעיותיו אלא בריחה מהן אל עבר הפתרון המבריק, המאחז עיניים. על דרך הפארדוכס, ניתן לומר, שאחד מהיבטיה היפים ביותר של ההצגה - והכוונה כמובן לצידה הזמרתי - היה במובן מסויים בעוכריה דווקא. המוזיקה של שלמה בר מרגשת ביופיה וזמרתה של הלהקה כולה מרטיטה לבבות.

אולם דווקא זימרה מקסימה זו לא הפכה למרכיב דרמטי אלא לגורם סטאטי המקפיא את ההצגה לסדרה של מעמדים כמו-אופראיים בסגנון מיושן. המוזיקה, במקום לשרת את ההצגה, הייתה לאפקט כביר, להסחת דעת מרשימה מן התיאטרון. רגעי משחק אחדים נחרתו בזכרון : משה בקר המיטיב גם לשיר, אלי דנקר, מיקי קם. ערכה של ההצגה נותר איפוא בנסיונה הכן להתמודד עם תרבות אשר תיאטרון לאומי מצווה להעלותה על בימתו. אפשר גם אפשר להסתפק בערך זה ואף להנות מצדדיה החזותיים והזמרתיים של ההצגה. אני סבור רק שתרבותה של יהדות מרוקו, ראוייה ליותר מזה.

"מלך מרוקאי המוגדרת על ידי יוצריה 'כדרמה קבלית בסגנון המחזמר' מהווה תעודת כבוד לתיאטרון הלאומי שלנו. לצד שיאיה האמנותיים, היא פורעת חוב לאחת העדות המפוארות בישראל, שלא בצדק קופחה תדמיתה. יש אומרים כי הצגה מרגשת זו היא התשובה במאוחר של יוצאי מרוקו ל'הדיבוק' של יהודי מזרח אירופה - ואין בכך הגזמה. מחזהו של בן-שמחון הוא חגיגה אמיתית של מיסטיקה ושל פולקלור, אך ספק אם היה כל כך שובה את הלב אילמלא נמצאו למחבר שותפים נפלאים שהעלו את ההצגה לפסגות.

ליהוק השחקנים מהווה כאן את אחד ממרכיביה הראשיים של ההצלחה. משה בקר הצעיר שכה הרשים בהצגות 'סיפור פשוט' ו'הדיבוק', מגיש הפעם משחק מרטיט לבבות בתפקיד יונתן הפייטן. מיקי קם, הידועה כמצחיקנית, מפתיעה מאוד בתפקיד פרסיאדה אהובתו הנסתרת של יונתן ומפגינה משחק דרמטי משכנע ויכולת זמרתית. תפקיד רינה אלעליליה, אמו של יונתן, מחזיר לבימה את רבקה רז, מלכת המחזמר של שנות השישים. משלים את הרביעיה המובילה, גדעון זינגר בתפקיד המקובל דוד ציון, אביו של יונתן.

אך זרי התהילה שייכים לשלמה לבר. המוזיקה בר הגוונים וההבעה שכתב ל'מלך מרוקאי' נושאת את ההצגה כולה על כתפיה. אם ברצוניכם להינתק מהוויות היומיום האפורות, רוצו להצגת 'מלך מרוקאי' !