תמול שלשום

יצחק קומר, צַבָּע צעיר בן העיר שבוש חולם את חלום שיבת ציון. הוא עולה לארץ. בתחילה חי ביפו ובמושבות, ואחר כך בקרב הקהילה הדתית בירושלים. המפגש הגורלי עם בלק הכלב והכתיבה על עורו: "כלב משוגע", שהופכת ליצירה הקובעת את גורלו של יצחק, מאירה את תקופת העלייה השנייה על שלל טיפוסיה: חילונים ודתיים, חלוצים ועירוניים, ביפו בירת היישוב החדש, בפתח תקוה ובקרב הציבור החרדי בירושלים.

לקראת סוף המחזה, נושך בלק את יצחק קומר, ומדביקו במחלת הכלבת המביאה למותו בייסורים. דמותו של יצחק קומר ודמות הכלב היוו מקור לפרשנויות רבות.

עגנון סרב לפרש את משמעותם והוסיף:"יפרש כל אדם על פי הבנתו."