חתונת הדמים

  • הצגה מספר: 419
  • הצגת בכורה: 09/06/1990
  • מספר הצגות שהועלו: 84
חתונת הדמים

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

סיפור על נקמת דם, אהבה ללא גבולות, מעגל דמים המסתיים במות היריבים או שמא מתחיל שוב עם מותם. מקומו של היחיד בחברה פשיסטית, שרואה ביחיד רק כלי שרת להמשך קיומה בעולם. בין הכלה לבין לאונרדו, בחיר לבה האמיתי, ישנה אהבה גדולה ובלתי ממומשת. אי המימוש של אהבתם מביא עליהם את גורלם. לאונרדו נשוי לבת דודתה של הכלה, והיא עצמה עומדת להינשא לניצול האחרון מבני משפחה שהייתה בעבר קורבן של משפחתו חמת המזג של לאונרדו. אהבת הנעורים המקננת בלבם של לאונרדו והכלה נהיית לנחשול אדיר, המתפרץ בחייהם וממוטט את חוקי החברה: בליל חתונתה בורחת הכלה יחד עם לאונרדו אל בחירתם החופשית, אל הגורל, אל המוות. מרדף חסר רחמים מונע מהם לממש את רצונם ו"דם שרואה אור יום שותה אותו האדמה" (לורקה).

תמונות מהצגה

ביקורות

"הצגה יפה מאוד, אולי יותר מזה - חזקה מאוד. הצגה של הבמאי חנן שניר, שדומה שעולה מהצגה להצגה, ומצליח להוציא מהמחזה הידוע של לורקה גם אותנטיות עממית וגם פיוט. במה יפה מאוד של רוני תורן, מוזיקה קשה, חריפה שמתפקדת כמו חלק ממארג הדמויות ומשחק שלפעמים הוא טוב ולפעמים לא מצליח להגיע לביטוי. אבל אזכיר כאן שניים - את אשר צרפתי בתפקיד לאונרדו שמראה עוד פעם את כוחו, ואת ליא קניג בתפקיד נפלא, מרגש, חזק, נוגע ללב. פרחים לחנן שניר, ל'הבימה' וצרור מיוחד לליא קניג.

שוש וייץ. גלי צה"ל. 13.07.1990

"זהו מחזה המעמיד תביעות קשות בפני התיאטרון. שכן ראליזם ופיוט משמשים בו בערבוביה, ראליזם צורב כסכין לצד מעמדים סוריאליסטיים-סמבוליים. שבחו הגדול של הבמאי חנן שניר, הוא קודם כל בכך שבבימויו מצא את לשון המאזניים הנכספת שבין הסגנונות. שבחו השני של הבמאי, שמצא לשון משותפת ופורה עם מעצב בעל דמיון וטעם, רוני תורן עם תאורן מצויין, נתן פנטורין ועם מוזיקאי מקורי ,קרלוס מירנדה.

אך זוהי גם הצגתם של שחקנים מצויינים. יוזכרו ליא קניג בדמות הטראגית הנפלאה של האם הנראית בגילומה כאילו נחצבה בסלע. דינה בליי השברירית בדמות הירח, גיל פרנק בתפקיד החתן, אשר צרפתי בתפקיד לאונרדו, טטיאנה קנליס אולייר בתפקיד הכלה ועוד רבים אחרים. הצגה מרשימה, מרהיבה. סוף סוף לורקה כהילכתו.

אליקים ירון. "מעריב". 13.07.1990