ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
יוצרים
- מאת: חנוך לוין
- הדרכה ופיתוח קול: רחל הוכמן
- בימוי: חנוך לוין
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוסיקה: פולדי שצמן
- תאורה: בן ציון מוניץ
שחקנים
- האב: דודו בן זאב
- האם: ג'יטה מונטה
- הילד: דינה בליי
- אנשים נרדפים: אליעזר אפלבוים, פלורנס בלוך, דבי ג'ובאני, נעה גולדברג, יסמין גרא, תחיה דנון, אסי הנגבי, שמואל וולף, ליויה חכמון, אלכס כהן, מיכאל כורש, אורה מאירסון, יורם מגד, יונת מתן, ששי סעד, מיכל רובין
- שותת דם: חליפה נאטור
- צופה מבוהל במוות: אילן חזן
- חיילים: יהונתן אנוש, אביטל לבני, דוברבוב מלניק, אשר רינסקי
- מפקד: חיים חובה
- אישה שנולדה לאהבה: כרמית ישראל, טלי עצמון
- אישה מייבבת: אמירה פולן
- חייל שחוח גב: עמנואל חנון
- שכנה אופטימית: ליליאן ברטו
- רב חובל: יוסף שילוח
- מלחים: מלניק דיברבוב, יורם מגד
- מפליגים בספינה: אליעזר אפלבוים, דבי ג'ובאני, נעה גולדברג, יסמין גרא, תחיה דנון, שמואל וולף, שמעון מימרן, יונת מתן, אמונה צבי
- נותרים על החוף: יעל אמיתי, פלורנס בלוך, מיכאל כורש
- מקנא בחיים: מיכאל כורש
- בעל הגיון: יעל אמיתי
- נוסעת מנחמת: תחיה דנון
- נוסע משולהב: שמעון מימרן
- נוסע מאוכזב: אליעזר אפלבוים
- מלח פיקח: יורם מגד
- שומר נמל: אסי הנגבי
- נער פיסח: אורה מאירסון
- פקיד הגירה: אלכס כהן
- מגחך חסר שיניים: פלורנס בלוך
- נוסע מאמין: אליעזר אפלבוים
- נוסעת מפוחדת: תחיה דנון
- מושל האי: ששי סעד
- אשת המושל: ליויה חכמון
- פמליית המושל: יהונתן אנוש, אשר רינסקי
- בטלן: אסי הנגבי
- ילדים מתים: יעל אמיתי, ליליאן ברטו, דבי ג'ובאני, נעה גולדברג, יסמין גרא, שמואל וולף, יונת מתן, אמירה פולן, אמונה צבי, מיכל רובין
- זמרות סופרן: אמה זסלבסקי, שמרית כרמי, שוש לגיל
- זמרות אלט: דפנה בן דוד, חני שפירא
- קורפטיטור/פסנתר: חיים גרינשפון
- סינתיסייזר: מיקי נרונסקי
על ההצגה
תנועה :שחקני ההצגה
ילד ואמו נסים על נפשם בעת מלחמה, נעים ממקום למקום בהמון פליטים. מנסים למצוא פיסת אדמה מוצקה לרגליהם.
כישרונו של חנוך לוין באריגת שתי וערב של מצבים קומיים סאטיריים עם פיוט רב הבעה, הופך את הצפייה בהצגתו החדשה לחוויה חושית ואינטלקטואלית. העושר הרעיוני המאפיין את המחזה מוצא את ביטויו בכל מרכיבי ההצגה: בעיצוב הבמה המרשים של רוני תורן, בצוות השחקנים הגדול והמוכשר המונה כ - 40 איש, במוסיקה שחוברה להצגה ע"י פולדי שצמן, בתאורה ומעל הכל בבימוי המיוחד של חנוך לוין. התיאטרון הלאומי "הבימה" החליט להירתם כולו ולהתגייס להעלאת יצירת מופת זו בהפקה שהיא אולי המורכבת ביותר שהועלתה בתיאטרון הישראלי עד כה ; ואין זה מקרה שהצגה זו נבחרה להיות אירוע מרכזי בפסטיבל ישראל - ירושלים 1993.
המחזה "הילד חולם" שהתפרסם בקובץ מחזותיו האחרון של חנוך לוין זכה לתשבוחות הביקורת הספרותית.
תמונות מהצגה
סרטונים
ביקורות
"הצגת 'הילד חולם' היא פסגת היצירה של חנוך לוין כמחזאי וכבמאי והישג נדיר של כל אחד ממעצביה : התפאורן רוני תורן, המוזיקאי פולדי שצמן והתאורן בן-ציון מוניץ. כולם יצרו את אחת ההצגות החזקות והמרשימות ביותר, שעלו אי פעם בתיאטרון הישראלי. זו הצגה יפהפיה מבחינה אסתטית ומצמררת מבחינת החוויה הרגשית שהיא מעוררת. היא עוסקת במהות הקיום האנושי ונוגעת בשורשי הנשמה של הצופה באולם.
דינה בליי בתפקיד הילד נוגעת ללב בכל רגע ורגע, לג'יטה מונטה בתפקיד האם יש הרבה מאוד רגעים יפים. חיים חובה וטלי עצמון טובים מאוד וגם מרבית האחרים הפועלים כצוות נפלא ומציגים תמונות המון מקסימות ביופיין ומוצגות בנקיון ובדיוק מופתיים. גם הזמרות והנגנים מפגינים ביצוע מעולה ובסך הכל זו הצגת מופת של יוצר גדול.
"המחזה הפיוטי והמרוכז ביותר של לוין ואחת העבודות היפות ביותר שביים היא הצגה קשה, חסרת חמלה, בעצם על השואה, בלי לקרוא לילד בשמו. לוין מבטל את כל הנחמות, את כל התירוצים שהמציאו בני אדם כדי לרכך את האכזריות ואת חוסר המשמעות שבקיום האנושי והוא עושה זאת בהרבה כשרון ויופי ומפיק את המיטב מכל אנשי הצוות עימם עבד וממריא איתם.