מר סאלימר המתוק

"המסך נפתח וחשף תפאורה מפוארת, יפה ומסוגננת היטב. אז עדיין לא ידעתי, שתפאורת המערכה השנייה, גן בחוילה כפרית, תהיה עוד יפה ממנה, ממש מקסימה, במגוון צבעיה הלבנים ירוקים. גם התלבושות, כולן בלבן ירוק עם קונטרס אדום, הוסיפו להצגה פן אסתטי מאוד. 

דב גליקמן, בתפקיד הראשי של נואף מזדקן, היה משעשע. גליקמן לא הגזים בצעקות או מחוות גרוטסקיות והיה תענוג לראות אותו. זה היה טוב ממש כמו "זהו זה". הורי הכלה, עדה טל ושמואל סגל, היו זוג זקנים מיניאטורי וטרחן כדבעי. דודו בן זאב הלוקש, שיחק את המשרת המסכן של בעל הבית המטופש בצורה טובה, החוטף סטירות לחיכבקי ורגיל לכגון זה.

אהוד מנור פיזר ביד נדיבה הברקות לשוניות על הקצפת הצרפתית הזאת. ולרוני פינקוביץ', הבמאי, היו לא מעט רעיונות מבריקים.

בסך הכל העברתי שעתיים של שעשוע חביב. אולי לא הצגה גדולה, אבל בהחלט מהנה, מסוגננת, ועשייה בהתאם לכללי הפארסה.

איני כופר בזכות הנהלת תיאטרון להוריד הצגה בעודה באיבה. אבל מה הטעם לזרוק החוצה את עבודתם הטובה של שחקנים, את התפאורה הנהדרת, את הבימוי הרהוט, אם מה שהם עושים לא רק שאינו מבייש את פירמה, אלא נראה בעיני אפילו כהצלחה קופתית פוטנציאלית."