אדיפוס - תיאור מקרה

  • הצגה מספר: 684
  • הצגת בכורה: 01/01/2015
  • מספר הצגות שהועלו: 52
הועלה גם בשנים:
אדיפוס - תיאור מקרה

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

"אדיפוס המלך" היא הטרגדיה היוונית הידועה והחשובה ביותר.  אריסטו ראה במחזה מופת ומודל לכל הטרגדיות היווניות. זהו מחזה בלשי ומותחן פסיכולוגי שמהדהד מעבר לגבולות המקום והזמן בו נכתב. נבואה מסתורית החוזה רצח אב וגילוי עריות, מפעילה את הדמויות ומניעה את העלילה. מגפה נוראה מפילה חללים רבים ומאלצת את אדיפוס לחקור את סיבתה. על פי האמונה, רצח המלך הקודם שלא פוענח, הוא העילה למגיפה ועל אדיפוס מוטל לגלות את הרוצח.  בתרגום החדש של שמעון בוזגלו ובעיבוד של חנן שניר נחשפת לעינינו טראומת הילדות של אדיפוס, בעזרת קבוצת שחקנים שהם ספק מקהלה יוונית, חוקרי רצח, צוות טיפולי או כולם ביחד.     

על המחזה
אֶדִיפּוּס המלך הוא אחד המחזות המשובחים ביותר שנכתבו אי-פעם. רובנו מכירים את הסיפור על אֶדִיפּוּס שרצח את אביו והתחתן עם אמו, ובכל זאת, אנחנו צופים במחזה בתקווה שהפעם, רק הפעם הזאת, יציל סוֹפוֹקְלֶס את גיבורו. ממה? ברור, מהגילוי. מכך שיגלה את מי הוא רצח ולמי הוא נשוי. אבל אם סוֹפוֹקְלֶס יציל אותו, הוא יעַקֵר את מה שהופך אותנו לבני-אדם – את הסקרנות והדחף הבלתי נלאים לחפש ולגלות. הנה, למבוי הסתום הארור הזה קוראים טרגדיה יוונית.  

מתוך מאמר מאת שמעון בוזגלו, מתרגם המחזה.   

תמונות מהצגה

סרטונים

אדיפוס תיאור מקרה

ביקורות

"ההפקה החדשה של המחזה ב'הבימה' הקרויה 'אדיפוס: תיאור מקרה' מתבססת על הגלגול המודרני של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונט פרויד, שטבע את המונח 'תסביך אדיפוס' וביסס עליו את התאוריה שלו. העיבוד של חנן שניר מנסה לעשות לאדיפוס המסכן אנליזה ציבורית או ליתר דיוק שחזור פסיכו-דרמטי של הפשע שלו. התרגום של שמעון בוזגלו הוא מודרני, פרוזאי ויעיל והמשחק של כל הצוות טוב.

גיל פרנק הוא קראון מרשים, ויבגנייה דודינה מביאה את העוצמה הנשית המוכרת שלה לתפקיד יוקסטה. עוד בולטים לטובה דבורה קידר, דב רייזר, ג'סאן אבאס, מיכאל כורש ואהרון אלמוג. את עיקר תשומת הלב תופס שלא במפתיע, אדיפוס, שמגלם אלכס קרול הצעיר.

שי בר יעקב, "ידיעות אחרונות". 03.2015

"באולם הבימרתף הקטן, הצופה הוא בעצם מציץ לניסוי מעבדתי בבני אדם. זה מספיק מנותק מאיזו יוון מיתולוגית ומאפשר חופש בטיפול בטקסט. מסביב לעלילה יש המון התרחשות של טקסט נוסף ופרטי - הווי של רופאים שהם גם מעורבים וגם מנותקים. הם והקהל, כל הזמן 'אין' ו'אאוט' ביחס לסיפור.

הרצינות והמעורבות של כל השחקנים מעוררת הערכה וגיל פרנק, או יבגנייה דודינה הם מסוג השחקנים שמעניין להתבונן בהם ולשמוע אותם גם כשלא לגמרי ברור באיזו מידה קראון של פרנק הוא גם רופא נפש שמהמר על טיפול לא שגרתי, או באיזו מידה יוקסטה של דודינה היא דמות או העמדת פנים של רופאה שחולקת על הדיאגנוזה של פרנק ודרך הטיפול בו.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ", 01.03.2015