אדיפוס המלך

"טיירון גאטרי מחזיק בעקרון : לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. אינו רוצה לקבוע מסמרות, לנסח שיטות, לייחס לעצמו השקפת עולם אומנותית. הוא איש הקשור בכל נימי נפשו בחיי הבמה. הקריטריון היחידי שלו לבמאי טוב הוא במאי היודע לכפות את טעמו על הקהל עד שיאמרו הצופים כי טעמו שלו הוא טעמם הם ודי לו בזה.

את דרכו, הגדיר הוא עצמו לפני ההצגה במילים אלו : "דרכי היא לנהוג צמצום וחיסכון באפקטים בימתיים. אשתדל להבליט את היסוד האגדי והחגיגי של טרגדיה זו מתקופת הנעורים של האנושיות. כן אתאמץ לשמור על הפשטות והרעננות של העלילה מבלי לוותר על החגיגיות שבפולחן הדתי באותם ימים." כג'נטלמן מן האסכולה האנגלית הישנה, עמד טיירון גאטרי בדיבורו".

פינקל - אדיפוס : עשה מאמץ ראוי לשבח במחציתה השניה של ההצגה, אך לא הראה לנו את צמיחתו הפסיכולוגית של התפקיד. רובינא - יוקסטה : צריכה להופיע ביתר חגיגיות בתפקידה הכפול של רובינא ושל המלכה היוקסטה. מסקין - קריאון : פגמה במקצת תלבושתו התכולה. זהו קריאון הממלא את תפקידו כיאות. ברטונוב, עשה מתפקיד קטן, אפיזודי, מלאכת מחשבת".

לצייר סבא, מגיע חלק רב מהתענוג האסטטי של הקהל בהצגה זו.

"חג גדול היא הצגת הטרגדיה היוונית של סופוקלס לכל חובב תיאטרון בארץ. "אדיפוס המלך" בלבוש השירי העברי הנפלא של שאול טשרניחובסקי ובביצוע הרציני של "הבימה", אשר נתנה למחזה מטובי כוחותיה, היא חוויה אמנותית, רוחנית גדולה.