לאופולדשטאט

זהו סיפורה של משפחת מֶרְץ הווינאית, מן הימים האחרונים של שנת 1899 ועד ללב האפל של המאה העשרים. בסלון המשפחתי, אנו עוברים עמה רגעים של שמחה, אהבות, אכזבות, חגים, מלחמת עולם אחת, מהפכים פוליטיים ומלחמת עולם שניה, הגודעת באכזריות את רוב ענפי האילן המשפחתי.

סיפורה של המשפחה נפרש על פני חמישה עשורים ומתמקד בשנים 1899, 1900, 1924, 1938, 1955:

1899: בבית המשפחה מתכנסים ילדיה, שחלקם נשואים נישואי תערובת וצאצאיה לחגוג את חג המולד. הם דנים ברעיונות, החל באמנות ותרבות יהודית ווינאית וגמור בספרו של הרצל מעורר המחלוקת, "מדינת היהודים". בני המשפחה השתלבו היטב בחברה הווינאית, ונהנים מזכויותיהם וחירויותיהם האזרחיות. פאולי, אחיינו בן העשר של הרמן, חולם להשתלב כחייל בצבא האימפריה האוסטרית. חנה, אחייניתה הצעירה של גרטל, מבקשת ממנה להצטרף עמה לפגישה עם קצין אוסטרי בשם פריץ.

1900: הרמן מגלה באקראי שגרטל וחנה ביקרו בביתו של פריץ, אך בוחר להתעלם מכך ומהחשד לחוסר נאמנותה של רעייתו. המשפחה מתכנסת לסדר פסח וחוגגת את הולדת נלי, אחייניתו של הרמן.

1924: יעקב, בנם של הרמן וגרטל, לחם במלחמת העולם הראשונה לצד פאולי. פאולי נהרג בקרב; יעקב שרד אך זרועו נקטעה. המשפחה מתאספת לברית מילה. מערכה זו בוחנת את השפעות  מלחמת העולם  ואת עליית הקומוניזם מצד אחד והפשיזם מהצד השני.

1938: שנת האנשלוס (סיפוח  אוסטריה לגרמניה הנאצית). המשפחה, המתכנסת בחברת עיתונאי בריטי המאורס לאחת מבנותיה, דנה בתכניות מילוט, הכוללות גם השגת ויזה לאנגליה. נאצים פולשים אל תוך הבית, מתנכלים לנוכחים, משתלטים על הרכוש ופוקדים על המשפחה לעזוב מיד למחרת. בלית ברירה מעביר הרמן את כל העסקים המשפחתיים לידי הנאצים. המשפחה עוברת לגטו היהודי – לאופולדשטאט.

1955: אוסטריה של אחרי מלחמת העולם השנייה חוגגת את עצמאותה והפיכתה שוב למדינה דמוקרטית. שלושה מבני המשפחה, היחידים ששרדו את השואה, מתכנסים יחדיו בדירה הנטושה של המשפחה: ליאו, שגדל בבריטניה, נטמע בתרבות הבריטית, התרחק מהמשפחה וממוצאו היהודי; דודתו רוזה, שעברה לניו יורק לפני מלחמת העולם השנייה; ונתן, ששרד את אושוויץ. בבית המשפחה נזכרים השלושה בכאב בעברם ומעלים את זכרם של הקרובים שנרצחו בשואה.

טום סטופארד ו"לאופולד-שטאט"

"לאופולד-שטאדט" הוא המחזה האישי ביותר שחיבר טום סטופארד אף על פי שאינו ביוגרפי. סטופארד, שנולד בצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה) בשם טומאש שטראוסלר למשפחה יהודית, לא היה מודע כלל ליהדותו עד לשנות החמישים לחייו. עם פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה (15.03.1939) נמלטה משפחתו לסינגפור. סמוך לפלישה היפנית לסינגפור (7.12.1941), ברחה המשפחה להודו. אביו, שהתנדב כרופא בצי הבריטי נהרג כאשר הספינה בה שהה הופצצה בידי היפנים. לימים, נישאה אימו מחדש, לקצין בצבא הבריטי בשם קנת' סטופארד וטומאש שטראוסלר הפך לטום סטופארד. המשפחה עברה לבריטניה ובחרה להסתיר את יהדותה. לימים, כתבה אימו: "המעבר לאנגליה היה כל כך מהיר, דרסטי ובלתי מתוכנן, ואני קיבלתי החלטה – מן הסתם בתת מודע – שהדבר היחיד שיאפשר לנו לחיות ולהשתקע באמת, יהיה בהורדת מסך על החיים שהיו לנו, למחוק את העבר ולהתחיל מחדש". רק ב-1993 נודע לסטופארד מקרוב משפחה צ'כי שסבו וסבתו, משני הצדדים, היו יהודים, ושהם נהרגו במחנה ריכוז. כמו כן, נודע לו כי שלוש מדודותיו נספו אף הן בשואה. "המחזה צמח מהתוכחה העצמית שהכתה בי כשהסתכלתי על חיי הנעימים", אמר סטופארד ל"וושינגטון פוסט". "חילצו אותי מידי הנאצים, ואחר כך מהיפנים בפרל הארבור, ואז, במקום לחזור לצ'כוסלובקיה הקומוניסטית, מצאתי את עצמי כתלמיד בית ספר אנגלי. מובן שאלה היו חיים נעימים. התחוור לי שאני חייב לכתוב על זה כי הבנתי שהחיים הנעימים והמקסימים שלי גרמו לי להתעלם מההיסטוריה המוקדמת שלי, ולחלוטין למחוק את הרקע המשפחתי." ולמעשה, אף שהמחזה מתרחש באוסטריה, מופיעה בו דמות המבוססת על סיפור חייו של סטופארד. ליאו, הדמות שסטופארד שיבץ במחזה, עוברת את התהליך שהוא עצמו עבר, גילוי עברו כילד יהודי, לאחר שגודל כבריטי לכל דבר עם עזיבת ארץ מולדתו.

השם המקורי של המחזה היה "אלבום משפחתי", אך בסופו של דבר בחר סטופארד ב"לאופולד-שטאט".
שם המחזה מקפל בתוכו היסטוריה של אפליה, אך גם הגדרה של קהילה; מקום שבו אנשים למיניהם חיים יחדיו מתוך בחירה או צורך. התהפוכות הטמונות ב"לאופולד-שטאט", מעידות על האופן שבו זהות של מקום ואנשים יכולה להשתנות כמעט באופן שרירותי, כתוצאה מזרמי ההיסטוריה.

מבוסס על כתבות וראיונות שפורסמו עם בכורת ההצגה ולאחר העלאתה, באנגליה ובארצות הברית.