יוצרים
- מאת: ברטולד ברכט
- נוסח עברי ופזמונים: אלי ביז'אווי
- בימוי: נועם שמואל
- תלבושות: אביה בש
- מוסיקה: טל בלכרוביץ'
- תנועה: טל קון
- תאורה: נדב ברנע
- הדרכת ציור בחול: שלי בן נון
שחקנים
- גרושה: ג'וי ריגר
- אצדק/המושל: נורמן עיסא
- סימון: תומר מחלוף
- אשת המושל: מאיה מעוז
- הנסיך השמן/הארכידוכס הנמלט/סוחר/זקן: ליאור זוהר
- השליש/אח של גרושה: ישי בן משה
- המספר/פרש/חייל: אלכס קרול
- מספרת/חדרנית/איכרה: אושרת אינגדשט
- מספרת/סוחרת/אורחת בחתונה/קול התינוק: אילי עלמני
- טבחית/סוחרת/החמות: מיכל אטלס
- הסמל: עודד לאופולד
- שאובה השוטר/חייל/נזיר: שחר רז
- אומנת/גיסה/אורחת בחתונה/זקנה: מאיה מדג'ר
- רופא/אדריכל/חוואי/חייל/עורך דין: ניר זליחובסקי
- רופא/אדריכל/מוכר חלב/סוחר/עורך דין: איתי טרנרודר
- ילד: עמית גלבע, ג'ימי מנדל
על ההצגה
בימים סוערים של הפיכה אלימה ועקובה מדם, בעלי השררה נמלטים ומותירים מאחור תינוק חסר ישע - בנו של המושל שהודח. גרושה, נערת המטבח הפשוטה מוצאת את התינוק ובמעשה חסד אמיץ, מחליטה להצילו ולהימלט למקום מבטחים. כשרוחות המלחמה שוככות, מוצאת את עצמה גרושה טובת הלב במלחמה חדשה כאשר אשת המושל שבה ודורשת לקבל בחזרה את בנה. גרושה והאם נקראות להופיע בפני השופט אצדק שיפסוק למי שייך הילד – לזו שנתנה לו חיים, או לזו שהצילה אותם?
תמונות מהצגה
ביקורות
יש הצגות שנכנסות לאולם עם היסטוריה על הגב ועם מטען תרבותי כבד. מהרגע הראשון ברור שלא מדובר רק בערב תיאטרון אלא בפרק נוסף בביוגרפיה ארוכה. כך מרגיש המפגש המחודש עם "מעגל הגיר הקווקזי" של ברטולט ברכט בהבימה.
הבימוי של נועם שמואל שוזר בין סצנות מדוקלמות, פזמונים ושירה חיה, מעניק לעלילה את הקצב והטון שלה, ומצליח להוציא את מלוא העומק האנושי מהטקסט של ברכט ושל ביז'אווי."
"מרכיב בימתי מרכזי בהפקה הוא עבודת ציור בחול של שלי בן נון. האיורים נוצרים בזמן אמת ומוקרנים על מסך אחורי, משתלבים כחלק בלתי נפרד מן התפאורה של מיכאל קרמנקו. הדימויים מתחלפים, נמסים ונבנים מחדש, ממש כמו הסיפור עצמו.
נורמן עיסא מגלם את דמותו הבלתי נשכחת של השופט אצדק, קלמזי, מושחת לכאורה, אך חד עין ובעל אינטואיציה מוסרית חדה. עיסא נע בין גרוטסקה להומניזם, ומצליח להעניק לדמות עומק שמעבר לבדיחה או לקריקטורה.
אלכס קרול עוטה על עצמו שורה של תפקידים, ובראשם דמות המספר, שמלווה את העלילה מראשיתה ועד סופה. תפקידו חורג מהנחיית הסיפור בלבד, והוא משמש כמתווך בין הקהל לבין המנגנון התיאטרלי עצמו, בין הסיפור, המחזאי, הבמאי והמתרחש על הבמה כאן ועכשיו."
"האנסמבל מצליח להניע את העלילה, לשמור על קצב דרמטי ולהחזיק את המתח הרגשי לאורך כל ההצגה.
החיבור המוזיקלי מלווה את העלילה לכל אורכה. כמה מהקטעים משמשים מסגרת לשירה מפי השחקנים והשחקניות, על פי מילים שכתב המתרגם אלי ביז'אווי והלחין טל בלכרוביץ. השירה מבוצעת בלייב ומוסיפה רובד טקסי, כמעט פולחני, להתרחשות הבימתית.
מעגל הגיר הקווקזי של הבימה מצטרף למסורת ארוכה של הפקות ישראליות למחזה.
גם בגרסה הזו נשמר כוחו של הטקסט, יופיו של המשל, והאמירה האנושית הבסיסית שממשיכה לשאול למי שייך מה, ולמי באמת מגיע.

