יוצרים
- מאת: ברנרד שו
- תרגום: שאול טשרניחובסקי
- בימוי: צבי פרידלנד
- תפאורה ותלבושות: מנחם שמי (שמידט)
שחקנים
- מרת דדז'ן: אינה גובינסקה
- ריצ'רד: אהרון מסקין
- קריסטי: שלמה ברוק
- דוד ויליאם דדז'ן: יעקב אביטל
- אשתו: חנה'לה הנדלר, חינה רוזובסקה
- דוד טיטוס דדז'ן: רפאל קלצ'קין
- אסי: פאני ליוביץ'
- מר הבקינס, נוטריון: אברהם ברץ
- אנטוני אנדרסון: שמעון פינקל
- יודית, אשתו: חנה רובינא
- המושל סוינדון: צבי בן-חיים
- קצין פורסטר: רפאל קלצ'קין
- קצין וילקינס: יעקב אביטל
על ההצגה
לאוזני המושל מגיעות קריאות ראשונות של האזרחים לשחרור מולדתם משלטונו. המושל מכריז על מצב מלחמה ומוסר פקודות חמורות המכוונות למנוע את תחילת המרד. בתור אזהרה הוא מצווה לתלות את אחד המורדים המרכזיים - פטר דדז'ן.
אחיו של פטר שם קץ לחייו והשאיר משפחה מפורקת: אלמנתו - פוריטנית, יבשה, נואשת מעברה ומכשלונה בחייה המשפחתיים. בנה הבכור, ריצ'רד, המכונה "בכור שטן", אותו היא שונאת כי בעיניה הוא בן סורר. גם מבנה הצעיר והלא יוצלח, קריסטי היא אינה רווה נחת. כמו כן נפל עליה עול נוסף: אסי - בתו הבלתי חוקית של פטר דדז'ן.
בזמן הקראת צוואת האב בפני כל קרובי המשפחה, נודע להם שמי שזכה בכל נכסיו הוא דווקא אותו "בכור השטן" ...
מן העתונות של אותה תקופה עולים הדיו של הוויכוח בין המצדדים ב"רז'יסורה הפנימית" לבין המצדדים ב"רז'יסורה הגדולה:
העלאת ההצגות "בכור השטן" ו"הלהבה הקדושה", הם בבחינת חידוש מהפכני בתולדות "הבימה". שתי הצגות ראשונות שבויימו ב"רז'יסורה הפנימית" כשמלאכת הבימוי מופקדת בידי חברים מן השורה בתיאטרון ולא בידיהם של "שמות" גדולים מן התיאטרון העולמי. העבודה על "בכור השטן" התחילה ב"הבימה" עוד בחו"ל והיה בה מעין יוזמה עצמית של המשתתפים סוג של עבודה פנימית מחוץ לתכנית. הנסיון הראשון - אם כי לרז'יסור לא ניתן עדיין לעבוד "במלוא הקיטור", הצליח במידה כזו שנתן דחיפה חזקה להמשיך בו ואף הקהל ברך את הדרך הזו. . "
תמונות מהצגה
ביקורות
"עמדתי בפני שתי ההצגות של הרז'יסורה הפנימית" זו שחכמים ידועים יראים מפניה משום מה ומזהירים את הלהקה שלא להמשיך בדרך זו ולשוב אל "הרז'יסורה הגדולה". מודה אני שאם לא להביא בחשבון את "היהודי הנצחי", הרושם העז ביותר מכל אשר ראיתי ב"הבימה" עד היום, נעשה על ידי שני המחזות של "הרז'יסורה הפנימית". כבודם של הארארלים במקומו מונח, אולם צבי פרידלנד ואליהו ויניאר הם רז'יסורים מהוגנים, במאים בחסד עליון.
על דעת איש לא יעלה כמובן להשוותם לדיקי ולצ'כוב, אולם אפשר לכנף אותם ביחד עם רביהם. לא תדיר יקרה שהרב יוכל להתקנא ככה בתלמיד".