שומרי אמונים

"נוסף כאן ב'שומרי אמונים' התבלין המגרה של האנטישמיות הקלה שאף החברה האנגלית ההגונה אינה נקייה לפעמים ממנה ויש לחשוש כי דווקא התבלין הזה שאינו עיקר כלל לגוף הדרמה ולמשחק הפסיכולוגי הדק שבה, הוא שגרם לפרסומו הרב של מחזה ולהצלחתו על בימות אירופה. היהודי בתיאטרון הוא תמיד נושא מקובל מוסיף גירוי ולפרקים מוסיף הצלחה. האמת היא כפי שהדגשתי שעיקר המחזה נמצא בשטח אחר לגמרי : במשחק הניגודים הדק, הדרמטי פסיכולוגי שבין המצפון והכרת האמת מצד אחד ובין הסולידריות ושמירת האמונים של המשפחה או של השכבה מצד שני.

הכנסת היהודי לכאן אינה איפוא אלא תוספת תבלין שיילוקי, מעין רפלקס סמתי רחוק : היהודי בתערובת המשונה והאכזוטית שלו - החרדה לאמת ולכסף גם יחד.

"מבחינה תיאטרלית סצינת החיזיון היא מצויינת. הסצינה בנויה באדריכליות נבונה.ש. הלקין תרגם את המחזה לעברית ספרותית נאה ואלגנטית. צבי פרידלנד ביקש כנראה הפעם לילך בדרכים החרושות. הבמאי המחונן של הבימה היה הפעם קורקטי, ישר אך לא למעלה מזה. הצייר עמנואל לופטגלס, כדרכו, הבריק במעשה ידיו. ש. פינקל שיחק את פרדיננד היהודי . זו הייתה דמות שתשאר בלתי נשכחת. הקפטן דנסי מצא גואל לנשמתו בכשרונו של ארי ורשבר. ורשבר שיחק את הטיפוס באופן מג'יסטראלי, כשחקן גדול בחכמה ובנפש.

טיפוסים אפיזודיים מצויינים נתן רפאל קלצ'קין. הורגש שהלהקה מכוונת את קלצ'קין לנוכח טיפוסים אפיזודיים דווקא. אמנם כוחו בקומפוזיציה רב לאין שיעור, אבל נא לזכור שיש לו רב בשטחים אחרים ונא לתת לו הזדמנות לכך.