משפחת היינה

"ש. פינקל יצא לדרך חדשה בפעילותו התיאטרלית. השחקן המהולל ניסה כוחו בבימוי - והצליח. שליטתו ניכרת בכל ההצגה מראשיתה מעד סופה ובמשחקם של כל המשתתפים בה. פינקל הבמאי רואה את עיקר ההצגה בשחקן ומראות הבמה והמזנסצינות אינם אלא אמצעי סיוע והדגש למשחקו ובזה השיג השג רב.

ותודה יתירה נודעת לו לש. פינקל הבמאי על העלותו אל הבמה את צעירי התיאטרון בסך. אכן זוהי הצורה לעליה נכונה - המשחק בחברותא, וותיקים וצעירים יחדיו. הקשר בין דור לדור היה טבעי. בזאת גלתה ההצגה "משפחת היינה" הישג גדול של "הבימה" שהכשירה כך את צעיריה ושל הבמאי שלכדם בשעת העלייה. אפשר מאוד שהמחזה ינחל הצלחה בקהל. סיומו הקטסטרופאלי של חשבון הגוף בגולת אירופה, מעורר בקרב רבים בקהל רצון לחשבון נפש לא טראגי ביותר.

"ואם להקדים את "הצעירים" עלינו להזכיר תחילה את גברת עדה טרייבמן (טל) ששיחקה את אמאליה, בת דודו של היינה. התפקיד אינו גדול ואין בו הזדמנויות לשחקנית להראות את כוחה, אולם הטבע השחקני של הגברת טרייבמן (טל) פורץ כל כבלים. הבחינה הפשוטה ביותר היא זו : הבמה אינה משעממת כשעדה טרייבמן נמצאת עליה. היא מתרוקנת לרגע כשהשחקנית עוזבת אותה.