רוחות

"מוזר הדבר בתיאטרון 'הבימה'. ככל שמכביד תיאטרון זה על עצמו, הרי הוא מתעלה יותר ויותר לגובה רם. הוא מנצח כשהוא מוכן להיכשל ונכשל כשהוא בא להצליח בכל מחיר. 'פדרה', 'המלט', 'אדיפוס המלך' ועכשיו גם 'רוחות', שורה מפוארת של ערבים בלתי נשכחים. ואם תסובב את הגלגל אחורנית, 'אהבת ציון', 'במטבח', 'המשרת והלורד', 'ורשה', הצגות של פשרה שהיו צריכות למלא כהלכה את קופות התיאטרון, נכשלו למעשה.

'הבימה' תיאטרון גדול. לפיכך הוא חייב לבחור בגדול : הדרמה. אחרי ההצגה הזאת, קשה להאמין איך אחרי שלושים שנות קיום 'הבימה' העיזו להושיט יד אל הפנינה הגדולה ביותר בכתב הדרמה המודרנית : 'רוחות'. שמעון פינקל נוחל בהצגה זו נצחון כפול. הוא מעצב ביד הכשרון הדרמטי הגדול את אוסוולד אלבינג הנוגע במחלה ממארת ומביים את הדרמה ביד בטוחה.

חנה רובינא בתפקיד הלנה אלבינג - היא חוויה בלתי רגילה. היא מזעזעת במומנטים רבים וגם עליה אפשר לומר את אשר אמרנו על 'הבימה'. ככול אשר קשה יותר המכשול, קל לה יותר להתגבר עליו. מסקין בתפקיד הפאסטור מנדרס ידע להבליט יפה את דו פרצופיות באופיו של הכומר. הדמות שיצר היא מלאכת מחשבת של אמנות המשחק.

גנסין, הפליא לשחק בסוף המחזה בעיקר בסצינה הגדולה שלו עם מנדרס. בסה"כ ערב בלתי נשכח של מיטב האמנות התיאטרלית הגדולה.