יוצרים
- מאת: ויליאם שייקספיר
- תרגום: אפרים ברוידא
- בימוי: סנדרו מאלמקוויסט
- תפאורה ותלבושות: סנדרו מאלמקוויסט
שחקנים
- דונקן: ארי ורשבר
- מלקולם: ישראל בקר
- דונלבין: אלוין אפשטיין
- מקבת: אהרון מסקין
- בנקו: שרגא פרידמן
- מקדוף: נחום בוכמן
- לנוכס: רפאל קלצ'קין
- רוס: חיים אמיתי
- מנטית: אליעזר פלוטניק
- אנגוס: דוד ברוך
- קנתס: אבנר חזקיהו
- פליאנס בן בנקו: ברוניקה גורארי
- הרוזן סיוארד: שלמה ברוק
- סיוארד הצעיר: שמואל עצמון
- השוער: דוד ורדי
- רעו של השוער: מירי אשכנזי
- סיטון: מירי אשכנזי
- הרופא: ארי ורשבר
- הרץ: שמואל עצמון, שמואל סגל
- רוצח א': שלמה ברוק
- רוצח ב': שמואל סגל
- רוצח ג': אליעזר פלוטניק
- משרת מקבת: שלמה ברטונוב
- לידי מקבת: חנה רובינא
- חדרנית לידי מקבת: פנינה פרח
- מכשפה א': חנה'לה הנדלר
- מכשפה ב': רחל לופוביץ' (תימור)
- מכשפה ג': נאוה שאן
- ראש חמוש קובע: שמואל עצמון
- ילד שותת דם: עמוס אבני
- ילד ועטרה בראשו: ברוניקה גורארי
- שטן הקרב: אלוין אפשטיין
- החייל האלמוני: אברהם אבירם
על ההצגה
הטרגדיה הקצרה ביותר של ויליאם שייקספיר עוסקת בכניעתו של הגיבור לתאוות השלטון, ולו במחיר עקרונות המוסר והצדק. מקבת, גנרל מצטיין בצבאו של דנקן מלך סקוטלנד, מתפתה ליצרו, לשכנועיה של אשתו ולנבואה רב משמעית של מכשפות מסתוריות הנקרות בדרכו, לרצוח את המלך החוקי ולמלוך תחתיו. במסכת האירועים המתרחשת בעקבות הפשע, מידרדר מצבו הנפשי והפוליטי של מקבת עד שהוא נותר לבדו, ללא תומכים והוא שוקע באשליות נוספות עד לתבוסתו הניצחת. במקביל נגלית לנו דמותו הטראגית של מקבת היודע להתבונן בפרשת חייו מן הצד ולהגיע לחזון נבואי עמוק על גורלו וגורל האדם בכלל.
תמונות מהצגה
ביקורות
"מקבת על בימת 'הבימה' היא הצגה רבת הוד חזותי, בעלת קצב מזורז המקיים מתח בלתי פוסק של עלילה רגשת נפש, ייסורי מצפון, עשירה במראה עיניים. 'הבימה' מציגה את 'מקבת' בצורה מעוררת כבוד. זהו אחד מתפקידיו הטובים ביותר של אהרון מסקין. מודה אני ומתוודה שעדיין לא ראיתי "מקבת" כשל מסקין. החל מאותו שקט חיצוני של גיבור החוזר מהקרב, אנושי מאוד בפחדיו, ילדותי באמונותיו הטפלות, אבהי מאוד בתשוקתו שבניו ימלכו אחריו, רך באהבתו הגלוייה ומיואש.
חנה רובינא בתפקידה של לייד מקבת צנועה ומאופקת בהופעתה יותר מליידי מקבת האנגלית. היא שומרת ברוב טאקט על מקום שני במעלה למרות אשיותה החזקה והבולטת מאוד. ארי ורשבר הוא דאנקן מביע בינת זקנה פילוסופית וגלאנטיות של אבירים כלפי המארחת הנאה. שרגא פרידמן הוא באנקו שדמותו מתפתחת ונעשית עצמאית ובולטת. כאמור, הצגה יפה ומעניינת, למרות גישתה הזרה במקצת והבלתי מקובלת. הבעיה כיצד יש להציג את שייקספיר היום, מצאה לה פתרונות שונים והיא עדיין שנויה במחלוקת.
"את ביצוע ההצגה נושאים על שכמם רובינא ומסקין כליידי מקבת ובעלה. הופעתה הנהדרת של רובינא ומשחקה המשכנע והעצור, מגלים צד חדש באשיותה הבמתית של האמנית הגדולה. כל שכנועו של אהרון מסקין גדול וכנותו האמנותית זועקת מכל הגה. אך הוא מפריז באותות כניעתו לאשתו. מבין צוות העזר הנרחב, יש לציין את נחום בוכמן, ישראל בקר ושרגא פרידמן. האחרים משתלבים יפה בתמונות הנהדרות שיצר מלמקוויסט בעיקר בתחום הדמיון ההזייתי.