מקבת

"גרסתו של הבמאי האנגלי טובי רוברסטון ל'מקבת' נראית יפה על פניה. ההצגה קולחת בקצב מצויין. בתרגומו של מאיר ויזלטיר, היא גם נשמעת נהדר, צירוף נדיר של לשון דיבורית ושירית. יש גם מקבת מצויין - אשר צרפתי - שחקן שיודע להקרין עוצמה וגם חולשה, נחישות וגם היסוס, שוחט ובוכה.

"ראשית צריך לומר משהו שישמע מוזר בתור ציון הישג בתיאטרון מקצועי : הטקסט השייקספירי, שזכה לתרגום של מאיר ויזלטיר, שהוא גם נאמן מאוד, גם מובן מאוד וגם אינו מוותר כהוא זה על השירה העשירה שבשורות, נשמע על בימת 'הבימרתף' מובן, נהיר, יפה ובעל משמעות. יש בהצגה הזאת אווירה של להקה מתפקדת במסירות, תוך חילופי תפקידים לא מעטים.

19 שחקנים מבצעים כמעט ארבעים תפקידים, וגם על זה, ראוייה 'הבימה' לברכה - על שהיא מציגה להקה כה גדולה ב'הבימרתף' בניגוד להגיון כלכלי. אבל בדיוק בשביל דברים כאלה הם מקבלים תמיכה ציבורית. התפקידים הראשיים בעיקר מקבת והליידי. מקבת הוא אשר צרפתי בעל נוכחות מרשימה מאוד, היוצאת נשכרת מכך שההצגה משוחקת קרוב כל כך לקהל. למרות ההקרנה האלימה של דמותו, הוא במיטבו דווקא ברגעי חולשתה וספקותיה.

מקבילה מעניינת לדמותו ולמשחקו של מקבת בהצגה הזאת הוא יוסוף אבו-ורדה בתפקיד מקדאף האציל, הבורח מסקוטלנד ומפקיר שם את אשתו ואת בנו. גילי בן-אוזיליו בתפקיד ליידי מקדאף ומיכאל הנגבי בתפקיד בנה עושים צדק עם תפקידי הקורבנות. אבו-ורדה ניחן בקול מעולה, הוא גם יודע להשתמש בו. הרגע שבו הוא מתבשר על מות אשתו וילדיו הוא אחד המרגשים בהצגה.

הקול הוא גם הכלי המרכזי שבו עושה ליאורה ריבלין בתפקיד ליידי מקבת, שימוש נהדר. כמו ב'העלמה והמוות', היא משתמשת ברגיסטר הנמוך של קולה, והדבר מעניק לדמותה יופי ועוצמה נפלאים. התמונות הראשונות בינה לבין צרפתי, כשהיא מתגרה בו ומלהיבה אותו למעשה הנפשע, הן הטובות ביותר בהצגה.