מלחמה ושלום

"המחזת האפוס העצום 'מלחמה ושלום' והפיכתו לדרמה, נדון מראש לכשלון. הממחיזים פיסקטור, הסופר הידוע אלפרד נוימן וג. פריבר, הכירו בכך וספרו על כך בהקדמה. אך לכן בקשו להיאחז בתיאטרון אפי, סיפורי, שפיסקטור היה מחלוציו. תיאטרון סיפורי, שעומד לראשותו קריין, מקשר, מסביר, מנחה. היו כפי הנראה היסוסים וספקות לא מעטים, אך המעבדים התגברו עליהם תוך כדי עבודה ולעיתים בקלות ובבטחון מופרז.

העולם האידאי ההסטוריוסופי של 'מלחמה ושלום' הוא הרבה יותר מורכב ועשיר מאשר הדגשה חוזרת על נזק והצער והאבסורד שבכל מלחמה. האפוס העצום של טולסטוי הוא גם כור היתוך אידאי של הדור והתקופה ובמעט עיון ניתן לגלות באנדרי וולקונסקי ופייר בזוכוב את האנטלקטואלים המאוחרים המבקשים פתרון אקזסטנציאלי במהפכה. אך כל זה דרך אגב כמובן.

הפתעה יחידה של הערב הוא משחקה של ליא קניג - מריה. בידיה נוצרה דמות ממשית, עשירה השומרת על סודה. שחקנית חדשה זו נראית על הבמה כוותיקה השולטת יפה גם בלשון. נטשה של דליה פרידלנד, טובה בחלק הילדותי השובבני שלה, אך התבגרותה הדרמטית, הרצינית, לא הגיעה לידי ביטוי.

"'הבימה' מעבירה לנגד עינינו פנורמה נהדרת של אישים ואירועים. אין להאשים את התיאטרון במגרעות הממחיזים, אבל נראה שאין עיבוד טוב יותר. התיאטרון עשה כמיטב יכולתו ועמד במבחן. הפתעת הערב - דליה פרידלנד המגלמת את דמות נטשה. השחקנית הצעירה יוצרת דמות המתפתחת לפנינו, הגדלה, הצומחת, פורחת ונובלת.

יוליוס גלנר נותן לנו הצגה נקייה מבחינה מקצועית. מגיעה לו מחמאה עבור העוז לגשת וביצוע משימה כה קשה בה עמד בכבוד. זו הצגה שיש להמליץ עליה.