השקיעה

"מחזה המתאר את שקיעתו של מנדל קריק בעל אורוות סוסי תובלה באודסה של ערב המהפכה. זהו מחזה הכתוב בצימצום, חסר מונולוגים כמעט, שהדיאלוגים שלו משוננים ומלוטשים כיהלומים ושציור דמויותיו נפלא. התפיסה הספרותית שגילה שרגא פרידמן, הבמאי, וכן הליטוש הטכני של המיזנסצינות ושל הדמויות היו מופת לבימוי נאור, רב מעוף ובעל יכולת המחשה.

תמר רובינס גלמה דמות מרתקת של אישה נעזבת הנלחמת במשטמה איומה על כבודה. בר-שביט גילה הפעם משחק מהוקצע ורב רושם בתפקיד הבן הבריון השונא את אביו. דמותו הגרוטסקית של בויארסקי הועברה בהצלחה רבה על ידי יהודה אפרוני. שושנה דואר גלמה בכשרון רב את דמותה השפלה והחמדנית של מאדם חולודנקו. לסיכום מעטות הן ההצגות שהסרתן מעל הבמה קודם זמנן תהיה אבדה ציבורית כה גדולה, וכיוון שהאולם לא היה מלא כולו בהצגה בה נוכחתי, לא נותר אלא לחזור על דברים עתיקים : "מה לכם פוסחים על שתי הסעיפים" ?

""'הבימה' נותנת לנו הצגה בינונית למדי, מלודרמה עממית החסרה את המעלות העיקריות של בבל. הוא כתב בסגנון טלגראפי, מרוכז למדי שאינו מתאים לבמה. רק שחקנים גדולים היו מסוגלים לעצב את הדמויות הללו בצורה מניחה את הדעת. שמואל רודנסקי חש את עצמו בכי טוב בתפקיד מנדל קריק והנבל הזקן מעוצב בצורה משכנעת. שושנה דואר מצטיינת במיוחד בתפקיד הצועניה. רפאל קלצ'קין מעצב דמות עדינה של שדכן-מלמד-חזן, דמות נוגעת עד הלב.

הצייר נפתלי בזם, פנים חדשות על הבמה, בנה במה תכליתית ונאה.