השחף

"זה מכבר לא הופיעה אצלנו להקה כה עשירה ומגובשת כבערב זה. "הבימה" גייסה כנראה, את מיטב שחקניה והללו בניצוחו של הבמאי נתנו את מירב הכשרון. יהודה אפרוני עיצב בדקות רבה דמות מחוקה של המורה ואילו שושנה דואר הייתה טובה מאוד ושיחקה בקו מתמשך ומותאם. טוב מאוד היה שמעון פינקל הן בנתוניו הדרמטיים והן בקומיים. נחום בוכמן עילג במקצת את הסילואטה של מנהל המשק ואיני יודע אם היה הכרח בזה. אלכס פלג היה מצויין, הגדרה, שהפכה לשגרתית, אך פלג שיחק באמת בהבנה מצויינת ובתנופה רחבה.

הוא יכול לשמש דוגמה לשחקנים רבים מבחינת ההיגוי ושקיפות הקול. רפאל קלצ'קין שיחק בכוח פנימי עצור. אלוף הצלחות, אמן שהרבה כל כך לעצב טיפוסים כה שונים זה מזה, התגבר הפעם על הנטיה שבלב כל שחקן "למשוך אל עצמו את היריעה" ושיחק במרוסן את הרופא הספקן. אשר ליצחק שילה, הוא עיצב טריגורין פלסטי ופנימי כאחד, כשדיבור וג'סטה ממוזגים אצלו בקולו העמוק והנדיר ביופיו ומעידים על שחקן בעל רמה, חכם ורגיש. שחקן ניואנסים שיודע לרסן את עצמו ולא להפוך את אמנות המשחק להפגנת אפקטים זולים של בידור.

צר לי לומר כי התפקידים הנשיים הראשיים, חסרו כוח שכנוע. מרים זוהר הייתה יפה מאוד, אך היא הייתה שופעת חיים ותוססת יתר על המידה. דליה פרידלנד, חסרה משהו בעיצוב נינה. לא תמיד היא משכנעת.