ז'אן דארק

"לא, הנס לא קרה ! שעת החסד לתיאטרון הישראלי לא חזרה אליו מאז הופעתה של אורנה פורת ב'קאמרי' בדצמבר 52. ייחלנו לו, השתוקקנו אליו והנס לא בא שנית. וזאת למרות קטעי בימוי טובים של מייקל מיצ'ם, למרות תפאורה נאה ותלבושות מרהיבות של רובין פידקוק. למרות העברית הרעננה של תרצה אתר, למרות האפקטים היפים של תאורה מעשה ידיו של נתן פנטורין והמוזיקה המסייעת של פולדי שצמן.

ראשית כל וקודם כל, גילה אלמגור אין בכוחה להרים את מלוא משקלה של ז'אן ד'ארק. אין לה הנתונים לכך. לא הגשמיים ואף לא מימדי יכולתה האמנותית. מרחב הבמה הענק מגמד עוד יותר את דמותה המיניטורית. גילה אלמגור היא שחקנית מוכשרת, אך בינה לבין ביצוע תפקיד כה מורכב, כה גדול, מפריד אותו נהר דינור שהעדרו הורגש במשך כל הערב ב'הבימה'. בקרב יתר השחקנים התבלטו אברהם רונאי שהיה ארכיבישוף גזור על פי תקנון.

נסים עזיקרי מילא את תפקיד הנסיך שארל ועיצב דמות של ברנש שאם יש לו 'תואר', אין לו צורה, זוהי דמות מעניינת, מוקיונית, מעוררת צחוק, אך אף לא טיפת רחמים. עזיקרי יצר דמות מגוונת, הנחרטת בזכרונו של הצופה ואינה מרפה ממנו, עם הורדת המסך. יהודה אפרוני כאינקוויזיטור היה טוב בספקותיו המוסווים במליצות מלל. פסח גוטמרק לא התחכם ועיצב דמות מתקבלת על הדעת של רובר דה בוריקור.

"מחזה מצויין זה נופל קורבן לבימוי שגרתי, חסר דמיון וסטאטי מידיו של מייקל מיצ'ם. הבמאי האנגלי בונה מיזנסצינות חסרות ייחוד או ברק כשהוא נעזר בתאורה ססגונית ורבת פעלולים מרהיבים של נתן פנטורין. תלבושותיו של פידקוק מרהיבות בעושרן וברב גווניותם והן מפצות אותנו באשר תנועתן על הבמה מחסה על הגוונים החסרים.

בתפקיד יוהנה הקדושה משחקת גילה אלמגור כשהיא מפגינה יכולת פריטה על מישורים דרמטיים רבים וכשהיא כובשת את הקהל בקיסמה, חינניותה ומימד הכנות הטראגית המזעזעת את הקהל עם העלאתה על המוקד בסיום. ראוי לציין את נסים עזיקרי בתפקיד הנהדר של שארל מלך צרפת. הוא קנה את לב הקהל בכוחו הקומי, בהדגישו ברוב חן את התכונות האנפנטיליות והרכרוכיות של המלך חסר האונים. לסיכום, הצגת 'ז'אן ד'ארק' מהווה בחירה נבונה של מחזה מצויין. החטאת איכויותיו של המחזה בשל בימוי ותפאורה חסרי ייחוד וברק, מפריעים.

עם זאת, קיצוץ רציני באורכה של ההצגה יהפוך אותה להצגה 'לא רעה' שראוי לראותה בעיקר בשל המחזה החשוב. כפי שהיא כעת, זוהי הצגה מייגעת.