עלי כינור

הצגה מחודשת

  • הצגה מספר: 333
  • הצגת בכורה: 08/12/1979
  • מספר הצגות שהועלו: 72
הועלה גם בשנים:
עלי כינור

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

 עלי כינור היא מעשיה אידילית-אגדית על נפש יהודית המבקשת לה תיקון בעולם האמנות באמצעות דמויות מעוצבות להפליא: כליזמרים יהודים ובראשם נפתלי בזבורודקה, המורד נגד העוול וההשפלה שבמעמדו, אשתו, חוה, המקוננת מרה על עוניים המרוד ומגינה על ילדיה, פיני חמלה וכרכשתא, בני הכליזמר השמחים בחלקם, הרשל בעל טכסא המלוה בריבית, צ'צ'יק קפלמייסטר מנצח התזמורת הפולני בדימוס, שלום שכנא השדכן השתדלן, אפרים "קלוץ" המלשין, זמלה ואסתר'ל-פלסתר'ל כחתן וכלה, שייה-מיכל המוזג, האב הקפדן והנוקשה ופסי-ביילה, אשתו, האם הסלחנית.  

זהו עולם שהיה ואיננו, שהלך ללא שוב, שלבש בגדי שירה של סופר ומשורר, עולמם של גיבורי שלום עליכם.

 

על התפאורה

"הרעיון הראשון" - כפי שקרא ברוך צ'מרינסקי לרישום התפאורה שעשה להצגת "עלי כינור", מעלה על הבמה תוף ענק, שבו ומסביב לו כלי נגינה לרוב. לאמור: "כל העולם מלא נגינה", הלוא הוא עולמם של הכליזמרים, המעניקים בנגינתם שמחה ועליזות לחיים. על בימה מסתובבת עולים ומתחלפים בקצב תמונות הווי של עיירה על טיפוסיה המגוונים, כשהעלילה מרוכזת מסביב לגבור הראשי זמלה, שחשקה נפשו בכינור.

אברהם ניניו

תמונות מהצגה

ביקורות

"יש בהצגת 'הבימה' דמות אחת המצליחה לגעת, דמותו של זמלה בגילומה הטוב של דליה פרידלנד. דליה מצליחה להמחיש את תמימותו, את געגועיו, את חלומותיו של הנער הבורח מהאווירה הקודרת של ביתו, מלימודיו בחדר אל הנגינה עלי כינור שעליה הוא מוכן למסור את נפשו. זמלה של דליה פרידלנד הוא טהור, ילדותי ונלהב והוא מתחבב על הצופה מן הרגע הראשון.

טוב שנוטלים ממורשת הדרמטורגיה היהודית שאיננה רבת היקף, אך יש לגשת אליה בגישה בת-זמננו ולא בשיחזור היסטורי.

חוה נובק. "דבר". 14.02.1980

"נעים לשוב ולחזות בתוף הנהדר והמסתובב של עמנואל לופטגלס המנוח ולשמוע את הנעימות הנושנות אשר פולדי שצמן ריענן אותן בחביבות רבה כל כך. וכן, לשוב ולפגוש בחביבותה של דליה פרידלנד בתפקיד זמלה ואף בשמואל רודנסקי ושושנה דואר, בשמואל סגל ובאתל קובינסקא, בגדעון זינגר ושמואל עצמון ובקבוצת צעירים חביבים השירים ומחוללים ללא יומרות מרובות ובהנאה גלויה, ככל אשר תבעו מהם גבי אלדור אשר על המחולות ואברהם ניניו אשר על ההצגה.

אליקים ירון. "מעריב". 18.02.1980