יוצרים
- מאת: ח.נ. ביאליק
- עיבוד: אורי פסטר, אבי קורן
- בימוי: אורי פסטר
- תפאורה ותלבושות: רוני תורן
- מוסיקה: פולדי שצמן
- אקרובטיקה: פטר רוט
- תנועה: רפי קליינמן
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- שקורושפינשטרא: רבקה גור
- שקוריפין: אורי אברהמי
- ציפא לאה: ליה דוליצקיה
- חנינא ליפא: נחום בוכמן
- נוח: איקא זוהר
- מרינקה: ענת טופול
- השדכן: משה בקר
- הגביר: עזרא דגן
- מקרקא: עמוס לביא
- הרב אשר: ישראל רובינצ'יק
- ראש לקבצנים: קרול מרקוביץ
- אלעזר: שמעון כהן
- עקביא: שאול מזרחי
על ההצגה
בעיירת הסוחרים היהודית, לישטין, מהומה : כל הגויים התפנו ועברו לרובע הנוצרי, ורק שקוריפינשטכא - מכשפה בעיני היהודים, מסרבת להתפנות. הטרדות הלילה, מעשי השוד וההרס לא עוזרים ליהודים בהנהגת גבירם להזיזה מביתה. בחצרה גדלה נערה אסופית - מארינקה. ואילו בחצר הסמוכה גדל נח, בנם של ציפא-לאה וחנינא-ליפא - סוחר יהודי ואשתו.
מאחורי הגדר נרקמת בין הצעירים ידידות אשר מקורה בסקרנות ההופכת לאהבת נעורים אסורה. נח אינו עונה על ציפיות הוריו וסביבתו היהודית ובמקום למוד תורה בישיבה, מעדיף הוא את חברת הנערים הגויים בחורשה ואת מסתורי הטבע והחי. עם התבגרותו הופך נח חריג בעיני החברה היהודית והיא רואה בו גוי נוסף המהלך בתוכה. שקוריפינשטכא מבחינה ביחס מארינקה לנער היהודי וכל שנאתה פורצת. חיי הנערים הופכים לגהינום. בסתר מתכננים השדכן והגביר את הכשלת סיפור אהבתם ובדרך לפתרון מפזר הגביר כספים ופעילויות רבות. כאשר קושר נח את רבו לכסא מפני שפגע בו ולא הבין את פירושיו האישיים לאמונה ואהבת התורה, ולאחר מלחמת הדמים עם תלמידי הישיבה שלעגו לו, מלחמה בה נעזר בחבריו הגויים ובמארינקה, מוכרז נח כגוי גם בתוך ביתו. מעתה שומרים הוריו של נח ושקוריפינשטכא על הצעירים לבל יפגשו ואהבתם מוכרזת - אסורה.
כך מוצאים עצמם בני הזוג מלאי תאווה ובודדים ונח נופל לידי מלמד פרטי, המלמד יותר זימה מאשר תורה. בהשפעת המלמד יוצא נח אל בית הזונות ברובע הנוצרי וכחלום בלהות נגלות לעיניו הזונות כאמו, מארינקה ודודתה האכזרית. בבית השדכן מרקד לו השדכן וסוחט מנערי העיירה ונערותיה כספים עבור שידוכים שלא נעשים. למרות דרשותיו על טובת האשה וחשיבותה מעדיף השדכן את חברת נערו העוזר. על מנת לגרש את עין הרע מחליטה ציפא לאה לערוך סעודת שבועות לקבצני העיירה. במהלך הסעודה, בעודם שתויים - מתנפלים הקבצנים על בני המשפחה "הסוטה" ומכים בהם עד זוב דם. בהופעת הגביר במקום הוא מכריז על רצונו בנח כחתן לבתו וכיורש לו. תוך פאור מעמדו של הכסף בחיי האדם לעומת התורה ועבודת האלוהים מעניק הגביר לנח החריג גושפנקא לתחילת הליברליות היהודית.
בלילה שלאחר ההתנפלות, מבקש נח שבור העצמות לישון באורווה ומתגנב מעל הגדר אל אהובתו, כאשר מתייחדים בני הזוג ומאבדים את בתוליהם, שומר עליהם שקוריפים, כלבה של שקוריפינשטכא וחיוכו מעיד על אושרם. לאחר ליל האהבה נעלם נח מעיני אהובתו. נפרד מחבריו הגויים ומתחיל לעבוד אצל חותנו לעתיד. מארינקה יוצאת מדעתה בבדידותה ואהבתה לנח. שקוריפינשטכא חושפת לפניה את האמת מאחורי שנאתה ליהודים. בלילה בו היא מבשלת את נחשיה וקוראת למלחמה כלל עולמית - נושא נח את בת הגביר לאשה. באחד מלילות השבת, מגיעים נח וכלתו לבית הוריו, כאשר יוצאים הם להתעלס בחצר כמצוות "פרו ורבו" מציצה בהם מארינקה מאחורי הגדר כשתינוק בידה.
שקוריפינשטכא אינה סולחת לממזר החדש וכעת היא מוכנה היטב אלי קרב. בכיו של התינוק, יללת הכלב, בדידותו של נח וכאבה של מארינקה, הם האקורד האחרון לסיפור האהבה הבלתי אפשרי ואובדן הנעורים.
תמונות מהצגה
סרטונים
ביקורות
"יש פה הישגים של משחק. ענת טופול ניחנה בכשרון ניכר והיא מצליחה לעצב דמות עם אמת פנימית כלשהי. משה בקר ורבקה גור מוכיחים שהיו מסוגלים להגיש פזמון ואורי אברהמי מעצב יפה את הכלב. 'מאחורי הגדר' משתמשת בכמה מקווי הייסוד של סיפורו של ביאליק ובכמות גדולה מאוד של קטעים משיריו. מחומר זה יוצרים המעבדים אבי קורן ואורי פסטר ספק מחזמר, ספק מחזה פיוטי או קומדיה עם פזמונים נוסח גולדפאדן.
הנסיון להגדיר את סוג המחזה אינו נובע מדקדוקי עניות אקדמיים - יש קשר הדוק בין תוכן האמירה האמנותית לצורה הדרמטית-תיאטרונית שהיא לובשת. לשחקנים וגם לקהל מגיע משהו יותר ממה שנותנים לו ב'מאחורי הגדר'.