חתולה על גג פח לוהט

  • הצגה מספר: 439
  • הצגת בכורה: 01/08/1992
  • מספר הצגות שהועלו: 56
הועלה גם בשנים:
חתולה על גג פח לוהט

על ההצגה

לכבוד חגיגת יום הולדתו של אב המשפחה הזקן,  מתכנסת משפחתו למפגש בו מתגלים היחסים המעורערים  בינהם: בריק האלכוהוליסט, בנו הצעיר, סובל ממותו של ידידו הטוב ביותר וחש אשמה על היחסים המסובכים ששררו בינהם. מרגרט,אשתו, נאבקת על אהבת בעלה, האכול ספקות ויאוש, ועל זכותה בבטחון כלכלי ובחלקה בירושת משפחתו.  

גופר, הבן הבכור ומאי אשתו, לוטשים עיינים אף הם בירושה המשפחתית ותובעים את זכותם על סמך היותם הורים לילדים, לעומת האח הצעיר ואשתו. האב הזקן, תאב החיים, אינו מודע לסרטן המקנן בגופו, האם הזקנה נעה בהתרוצצות מתמדת בין כניעה לבעלה ושתלטנותה הטבעית המובילה אותה להתפרצויות בלתי נשלטות.    

כל אחת מהדמויות חושפת את שקרים שבאמצעותם הגנה על עצמה בפני המציאות הפנים משפחתית המהולה בניכור הדדי, השתוללויות זעם, רדיפת בצע וקנאה.

תמונות מהצגה

סרטונים

ביקורות

"אני נמנית עם אלה שמשתגעים על ריטה. כזמרת, כמבצעת וכאישה מושכת. החתוליות שלה נובעת ממשהו פנימי באישיותה. זה שונה מסתם משחק אירוטי ואינו מותנה במימדי גוף מושלמים. להיפך. פניה הבלתי סמטריים משקפים חמדנות עם מידה של נרקיסיזם. נוכחותה של האישה הנשכנית הקטנה בתפקיד מגי העקרה, ממלאה את כל ההצגה, ורק לעיתים מתנהל על הבימה מאבק של נוכחות בינה לבין יוסי פולק, כביג דדי או בינה לבין ליאת גורן, הגיסה הולדנית המטומטמת. שלישיה מצויינת.

בעזרתו של אורי פסטר מצליחה מגי להעביר את הייחום והאומללות בדרך שמזכה אותה באהדת הצופים, במקום האישה המופרעת וההיסטרית שמתקבלת לעיתים בביצועה שחקניות אחרות. הצוות כולו, רבקה גור,עופר זוהר, חזקיהו בן-ישראל וכל הילדים, עושים עבודה יפה.

יהודית אוריין. "ידיעות אחרונות". 14.09.1992

"יוסי פולק בתפקיד האב השולט במשפחתו גם לעת גסיסתו, מעצב דמות שלמה ואמינה. זהו אב רציונאלי אפילו בגסות הרוח שלו, חכם מאוד, אנושי וחם. גם ברוך דרור הוא בריק מפוכח ורציונאלי, פתוח מאוד והכאב שלו רך ונעים למגע. רבקה גור בתפקיד ביג מאמה הייתה מצויינת. ריטה נכנסה לבמה בשקט, כמעט כאילו נקלעה לשם במקרה ללא מטרה מיוחדת, ואת צפורני החתול שלפה כאילו לצורכי מניקור. אך זו כפי שהתברר הייתה רק החיצוניות שמגי שלה למדה להתכסות בה ולגונן על עצמה.

במחצית השעה הראשונה של ההצגה - למעשה מונולוג וירטואוזי שבו מגי מציגה את כל מרכיבי המחזה, נושאים ודמויות, ובעיקר את עצמה - הגישה ריטה מלאכת מחשבת של משחק מחושב ומבוקר המוליך אל השיא ואל האמת הגדולה. בזכות המחזה המצויין ונוכחותם של ריטה, רבקה גור, יוסי פולק וברוך דרור, אפשר בהחלט לצאת מההצגה בתחושה טובה.

צבי גורן. "על המשמר". 17.08.1992