ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
יוצרים
- מאת: יעקב גורדין
- תרגום מיידיש ומוסיקה: אבישי בקי-פיש
- עיבוד ובימוי: חנן שניר
- תפאורה: אלכסנדרה נרדי
- תלבושות: סבטלנה ברגר
- ניהול מוסיקלי: אבי בנימין
- תאורה: מאיר אלון
שחקנים
- מירל'ה אפרת: גילה אלמגור-אגמון
- שלמון , מנהל עסקיה: שמיל בן ארי
- מחלה, מנהלת משק ביתה: סנדרה שדה
- יוס'לה, בנה הבכור: יואב דונט
- דוניה , בנה הצעיר: ניר זליחובסקי
- שיינדלה , אשתו של יוס'לה: הילה פלדמן
- נחומצ'ה , אביה: מיכאל כורש
- חנה - דבורה , אמה: רות לנדאו
- שלמ'לה, בנם של יוסל'ה ושיינדלה: אילי אלדר, מנור חקק, שחר טבוך, אלעד פישמן
- אקורדיון: אבישי בקי-פיש
- כינור: דניאל הופמן
- טובה: אודי רז
- אורחים/אנשי עיירה: לאון נונין, לירי אור, נצר אלוני, צבי לוי, אמיתי שני
על ההצגה
מירל'ה אפרת, סוחרת
עשירה מגרודנה, מגיעה לסלוצק, עם שני בניה ופמלייתה, כדי להשיא את יוסל'ה, בנה
הבכור לשיינדלה, נערה ענייה אך בעלת יחוס. במפגש הראשון של מירל'ה עם מחותניה, היא מבינה
שעשתה מקח טעות והמחותנים מתגלים כקבצנים ושנוררים, המנסים להיבנות מהשידוך.
כשהמצב הופך בלתי נסבל עבורה, היא מבטלת את השידוך, ומצווה על שולמן, מנהל
עסקיה, לחזור לגרודנה. תחנוניהם ובכיים של המחותנים, כמו גם התנגדותה השקטה של
מחלה - מנהלת משק ביתה, אינם משנים החלטתה. אך עיקשותו ודבקותו של בנה, בבחירת לבו - מכניעים אותה, ולמרות שאינה
שלמה עם הרעיון, היא מצווה לערוך את החופה מיד.
לאחר שלוש שנים, מגיעים
המחותנים עם שיינדלה, הכלה, לביתה של מירל'ה.
הקונפליקט על השליטה בבית ובעסקים מתעצם, מירל'ה נכנעת ומעבירה את כל רכושה
לשליטת בניה וכלתה, אך היא אינה עומדת בסדר החדש ומבקשת מפלט בביתו של שולמן, מנהל
עסקיה לשעבר. עשר שנים חולפות וביום בר המצווה של נכדה, מגיע יוסל'ה, בנה להזמינה ולבקש סליחתה. מירל'ה אינה מוכנה
להתפייס עם משפחתה שפגעה והשפילה אותה, רק כשמגיע נכדה האהוב, היא נכנעת ומוכנה
לשוב אל חיק משפחתה.
"מירל'ה אפרת", הוא מהמחזות המפורסמים
ביותר של תיאטרון היידיש. הצגת הבכורה
התקיימה ב-29 באוגוסט, 1898. את תפקיד מירל'ה שחקו ב"הבימה" חנה רובינא
(1939), ליא קניג ומרים זוהר לסירוגין (1987).
תמונות מהצגה
ביקורות
"ההפקה החדשה ב'הבימה' שאותה ערך וביים ברגישות גדולה חנן שניר, בנוייה סביב אישיותה הבימתית המרשימה של גילה אלמגור השחקנית הכי ישראלית ולא מזרח אירופאית מכל השחקניות שגילמו את התפקיד הזה עד כה. הביצוע שלה הוא נוקשה ומאופק, אך גם בהיר ומדוייק. זהו ביצוע חזק, משכנע, כואב וריאליסטי מאוד. בתפקידי המשנה ניתן לציין את הילה פלדמן הסוערת בתור הכלה מהגהינום, סנדרה שדה כמחלה המשרתת הנאמנה, ושמיל בן ארי כשלמון, מנהל החשבונות טוב הלב וכן הילד מנור חקק המגלם בחן רב את הנכד שליימלה.
"חנן שניר העמיד הפקה המוטה לצידה של מירלה. הילה פלדמן בתפקיד הכלה שיינדלה, מעזה להיות גסה, צעקנית ובוטה, כמעט ללא מעצורים וזה יאמר לזכותה, מה שמערער במידה רבה את אמינות התנהגותה בתמונת ניסיון הפיוס. אבל הדבר המעניין ביותר בהפקה זו הוא השחקנית שמגלמת את התפקיד הראשי. גילה אלמגור היא כמובן במעמד המתאים ומירלה שלה מאופקת מאוד, כמעט יבשה, ולכן בעלת עוצמה גם בעלייתה וגם בנפילתה.
ההפקה כולה נטולת סימנים יידישאים וכמנהגו של שניר, עניינית, רגישה ומשוחקת כיאות. באתי ללא ציפיות גבוהות ומצאתי עצמי מוחה דמעה מזווית העין. אח, הלב היהודי החם.
"המחזה חשוב, מעניין, כדרמה משפחתית על בני אדם. הבימוי של חנן שניר מרשים ומרגש. זה לא רק יידישקייט , אלא גם תיאטרון. עם עלילה, נושא, דמויות. מלחמת קיום של משפחה בורגנית, קצת פולקלור יהודי וכל השאר. אשר למשחק, יש לציין את גילה אלמגור בתפקיד מירלה. היא מציגה ומעצבת דמות למופת. הילה פלדמן בתפקיד הכלה שיינדלה, אולי הגזימה קצת בהדגשת הרוע של הדמות. צל"ש מיוחד מגיע לצמד-חמד מיכאל כורש ורותי לנדאו, שהיו חביבים, מצחיקים ומרשימים. גם יתר השחקנים עשו את שלהם כמו שצריך - אחד אחד. בקיצור, יש מה לראות.