ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
יוצרים
- מאת: ק. גוצקוב
- תרגום: משה ליפשיץ
- בימוי: א. גרנובסקי
- תפאורה ותלבושות: ר. פאלק
- מוסיקה: קארל ראטהויז
שחקנים
- מנשה ואן דר שטראטן: מנחם גנסין
- יהודית בתו: חנה רובינא
- ד"ר סילווה: צבי פרידלנד
- אוריאל אקוסטה: ארי ורשבר
- אמו: תמימה יודלביץ'
- ראובן, אחיו: יעקב אביטל
- בן יוחאי קורטו: שמעון פינקל
- דה-קסטרו: ברוך צ'מרינסקי
- מרים, בתו: אינה גובינסקה
- ר' עקיבא: צבי בן-חיים
- רבי דה-סנטוס: יהושע ברטונוב
- ר' ואן אמבדן: אהרון מסקין
- יוסף: אברהם ברץ
- נער: חנה'לה הנדלר
- חנניה: שלמה ברוק
- זמרת רחוב: אינה גובינסקה
- פליט: מנחם בנימיני
על ההצגה
במחזה הזה חזר תיאטרון "הבימה" לעסוק בנושאים יהודים-לאומיים, לאחר שזנח למשך זמן מה את העיסוק בנושאים אלה. במאי ההצגה היה אלכסנדר גרנובסקי, מנהלו של התיאטרון הממלכתי היידיש במוסקבה, שהגיע במיוחד לברלין כדי לביים את שחקני "הבימה" ששהו בה מספר חודשים.
אוריאל אקוסטה, נצר ממשפחת אנוסים שהתנצרה, מתנגד לתלמוד ולעיקרים אחרים של דת ישראל, ולכן מוחרם מהקהילה. המחזה מגולל את פרשת אהבתו של אוריאל ליהודית תלמידתו, ואת הקונפליקט שבין אהבתו וביו אמונתו בכתביו. הקרע בנפשו כה עמוק, עד שהוא שם קץ לחייו בחתונתה של יהודית לסוחר עשיר.
בשנת 1938, עת שהתה "הבימה" בלונדון במסגרת מסע הופעות, צילם ה - BBC, מערכה אחת מתוך "הדיבוק" ומערכה אחת מתוך "אוריאל ד'אקוסטא" במסגרת שידורי הנסיון. שתי המערכות ששודרו בטלוויזיה היו לתיעוד הראשון של הצגת תיאטרון אי פעם. במהלך השנים נעשה הנסיון לאתר את הצילומים, אך עד כה חיפושים אלו העלו חרס.
תמונות מהצגה
ביקורות
"בשורה הראשונה מושך את לב המסתכל הצד החיצוני של ההצגה. דבר זה מעורר את תשומת ליבם גם של אלה אשר אינם יודעים כי בעד התפאורות והתלבושות ההסטוריות בהצגה זו, קבלה "הבימה" את הפרס הראשון בתערוכת פאריס. אולם עוד יותר מזה קובע את דרכה של "הבימה" הסגנון המיוחד שלה. "הבימה" הוא התיאטרון היהודי המצטיין בכשרון להציג בכח הבעה נפלא טיפוסים בולטים כל כך שכדוגמתם אין למצוא בשום תיאטרון אחר.
סגולתה השניה המיוחדת של "הבימה" הם המחזות ההמוניים. כל מה שקשור בנוסח יהודי, בדביקות והתלהבות, בריקודים דתיים ועממיים ושירה בציבור.