יוצרים
- מאת: ארתור מילר
- תרגום: אהרון מגד
- בימוי: הַיי קֶיילוּס
- תפאורה ותלבושות: ארנון אדר
- מוסיקה: גארי ברתיני
שחקנים
- אלפיירי: חיים אמיתי, יהושע ברטונוב
- אדי קרבונה: מישא אשרוב
- לואיס: דוד ברוך
- מייק: שמואל עצמון
- קתרין: יונה עטרי, שושנה רביד
- ביאטריס: שושנה דואר
- טוני: אברהם ניניו
- מרקו: נחום בוכמן
- רודולפו: יוסי בנאי
- בלש א': דוד רם
- ליאפארי: ניסים צמח
- מהגר א': יאיר אליקים
- מהגר ב': יהודאי בן ציון
- שכן: אמנון מסקין
על ההצגה
בשכונה של מהגרים איטלקיים, ליד הנמל בברוקלין, מגדלים אדי קרבונה ואשתו את בת אחותה של האשה. אל הבית מגיעים שני בני דודים שנכנסו לאמריקה באופן בלתי חוקי. זהו סיפורו של "אב" מסור ואוהב, שבנסיון נואש לשמור את "הבת" לעצמו, היה מוכן לוותר על משפחתו, כבודו העצמי וחייו. זהו סיפור של תשוקה איומה, בגידה, נקמה וכבוד - המשמש גם מחזה מוסר על צדק ראשוני וטבעי מול מערכות השיפוט של חברה מתוקנת. המחזה, הנחשב לאחד ממחזותיו הטובים ביותר של ארתור מילר, עוסק בשאלות מוסריות מרכזיות הקשורות בצדק ובאי-צדק, בחוק ובהפרת-חוק, בטוב וברע, באחריות והתחייבות ובמחיר הפרתן, בהתאקלמות של מהגרים ויוצאי דופן בחברה אדישה, מתנכרת ועויינת, בנאמנות לחברים ובהלשנה עליהם.
תמונות מהצגה
ביקורות
"הצגה עזת רושם זו היא עדות מזהירה לכושר התיאטרון להתנער מכשלונות ולחדש בבת אחת את הקשר ההדדי בינו ובין הקהל שבעיני רבים נראה כמנותק. הרבה עשה להצלחה זו הבמאי היי קיילוס בטעם הטוב ובחדירה אל פנים ההתרחשויות והאופיים.
גדולות עשה הבמאי בגילוי כושר הלהקה שבחלקה מורכבת שחקנים צעירים. מישא אשרוב בתפקיד הראשי של אדי, בראש ובראשונה. לגבי תפקידיו הקודמים, הרי זו התבגרות פתע, אינטלקטואלית וטכנית כאחד. כי משחקו עשוי פרטים רבים, מעובדים היטב, פרי מחשבה ועבודה פנימית.
דמות גדולה אחרת בנשף זה היה בוכמן - מרקו, כבד הגוף והדיבור. הנשמה והגוף חיים בו בכבדות קמאית אטומה. וכולו אמת - אמת פיזית ואמת נפשית כאחד.
טוב היה החמישי שבחבורה - יוסי בנאי (רודולפו), בהיר השיער ארוך הידיים. נשי במקצת שהתבלט זו הפעם הראשונה על הבמה. והאחרון, יהושע ברטונוב - עורך הדין אלפיירי המנוסה והוותיק שבחבורה.