יוצרים
- מאת: ארתור מילר
- תרגום: דן אלמגור
- בימוי: איציק ויינגרטן
- תפאורה: אדריאן ווקס
- תלבושות: ג'ודי לוין
- מוסיקה: אורי וידיסלבסקי
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- אדי קארבונה: יוסי בנאי
- ביאטריס אשתו: רבקה גור
- קאתרין: אביגיל אריאלי
- אלפיורי: אברהם מור
- מרקו: חיים חובה
- רודולפו: יותם זילברמן
- לואי: גיל פרנק
- מייק: מיקי בן הרוש
- טוני: אייל גורביץ'
- קצין הגירה א': עפרון אטקין
- קצין הגירה ב': אלחי לויט
- אישה: סופיה דנישבסקי
- מר ליפארי ואשתו: יצחק ארי, רינה גורביץ'
- בני דודים: דוד חן, אורן חן
- שכנים: רחל מרקו, נחום מרקו
על ההצגה
בשכונה של מהגרים איטלקיים, ליד הנמל בברוקלין, מגדלים אדי קרבונה ואשתו את בת אחותה של האשה. אל הבית מגיעים שני בני דוד שנכנסו לאמריקה באופן בלתי חוקי. זהו סיפורו של "אב" מסור ואוהב, שבנסיון נואש לשמור את "הבת" לעצמו, היה מוכן לוותר על משפחתו, כבודו העצמי וחייו. זהו סיפור של תשוקה איומה, בגידה, נקמה וכבוד - המשמש גם מחזה מוסר על צדק ראשוני וטבעי מול מערכות השיפוט של חברה מתוקנת. המחזה, הנחשב לאחד ממחזותיו הטובים ביותר של ארתור מילר, עוסק בשאלות מוסריות מרכזיות הקשורות בצדק ובאי-צדק, בחוק ובהפרת-חוק, בטוב וברע, באחריות והתחייבות ובמחיר הפרתן, בהתאקלמות של מהגרים ויוצאי דופן בחברה אדישה, מתנכרת ועויינת, בנאמנות לחברים ובהלשנה עליהם.
תמונות מהצגה
ביקורות
"יש לומר דברים בשבחה של ההצגה הזאת. שכן שחקניה, הטובים ברובם, בהדרכתו המצויינת של הבמאי, שגם דקויות של יחסים אינן נעלמות מעיניו - מקנים להצגה עוצמה רגשית מן הסוג שאיננו פוגשים פעמים רבות על במותינו. בעיקר זה הערב של יוסי בנאי, שמשחקו כאן עצור ומופנם מכפי שאנו רגילים אצלו. משחקו בשל ומרגש וברגעי השיא שלו הוא בפירוש מטעים אותנו מניחוחה של טראגדיה גדולה.
יש גם תגליות כמו יותם זילברמן ואביגיל אריאלי, לצד שחקנים וותיקים שעושים כדרכם עבודה מהוקצעת : רבקה גור, חיים חובה ואברהם מור. בזכות משחקה של להקה מצויינת כזאת הופך סיפור האהבה הבלתי אפשרי לאמיתי, למשכנע, לאנושי.
"תחת הדרכתו המצויינת של איציק ויינגרטן כבמאי, קבלנו הצגה מרוכזת, בעלת מתח טראגי המתעצם והולך בהתמדה וביצוע חד וברור של רוב המשתתפים, הפועלים כאן כאנסמבל מתואם היטב. השבחים העיקריים מגיעים ליוסי בנאי בתפקיד הראשי, שאותו הוא מבצע בעוצמה משכנעת, שהאובססיה האוחזת בו מוקרנת אלינו והופכת למחנק. הוא מצויין גם ברגעי התפרצותו וגם בשקט הקודר והמאיים שהוא שוקע בו.
רבקה גור נותנת משחק עצור, נבון ורגיש כאשתו ותפקידים טובים עיצבו גם יותם זילברמן, חיים חובה, אברהם מור, אביגיל אריאלי, שנוכחותם לא נמחקה על ידי האריות הוותיקים שבסביבה. התפאורה של אדריאן ווקס, כולה סולמות מתכת ושבכות ברזל אפורים ושחורים, אכן מטעימה אותנו משהו מן האווירה הקודרת של אותן שכונות בברוקלין, ליד מספנות הצי