אמדאוס

"שאפר, המחזאי, הצליח לכתוב פרטיטורה לחיזיון תיאטרוני מרשים, וכמה תפקידים מעולים, וההצגה הזאת מגשימה חלק גדול מהפוטנציאל. הרקע עשוי באופן מקצועי. מבין התפקידים הקטנים יותר צריך לציין את שמעון לב-ארי בתפקיד הקיסר, וגם את יוסי יבלונקה בתפקיד הברון פון סווטן רמה מסינגר הייתה מלאת טמפרמנט בתפקיד אשת מוצרט, וחיפתה על מעט ההגזמה בחלק הראשון של ההצגה, ברגע משחק מרגש מאוד בסופה בעת מותו של מוצרט.

ואולם זאת הצגה לשניים : לסאליירי, הנאבק עם אלוהים באמצעות מוצרט, ולמוצרט, וכאן הליהוק והביצוע עשו צדק עם המחזה ואף למעלה מזה. משה בקר בתפקיד סאליירי, הביא לבמה את כל הכריזמה שלו, את יכולתו להקרין את סכנת הטירוף, את רעב המשחק ואת הקסם האישי. הוא שולט בבמה בהנאה רבה, שלו ושל הצופים. בזכותו אתה באמת מצטער שסאליירי לא היה יותר מוכשר.

ומולו, אלון אופיר בתפקיד מוצרט, תפקיד כפוי טובה, כי רובו קריקטורי. אופיר התקדם מאוד מאז עשה את התפקיד הזה בבית הספר למשחק, ועתה יש בו חן, בגרות, כאב ומקצועיות. כשהוא הופך לילד אתה מרחם עליו, וכשהוא חרד למותו הקרב, אתה מזדהה עם כאבו התמים. כך, שאם פה ושם יש בתזמורת תיאטרונית זו רגעים של שגרת תיאטרון, שני הסולנים הם בהחלט ברמת האגדה.