פרגודים

"כארבעים שנה אחרי שנכתב בצרפת על רקע המלחמה בכיבוש של אלג'יר, מועלה המחזה של ז'אנה בישראל כשהמקבילות בין אלג'יר של אז ושם לשטחים הכבושים של כאן ועכשיו ברורים, ומה שלא ברור, מודגש בתרגום הנשמע גם קולח וגם רב המצאות. אינני בטוח שירדתי לכל עומקו של המחזה עם הפיוט הבוטה שלו, או ההצגה המושקעת והמוקפדת ואינני משוכנע שכל זה לטעמי.

אבל אין ספק שדורון תבורי - שנראה כרוח החיה של ההפקה הזאת גם כיוצר וגם כשחקן בשני תפקידים מרכזיים ומרשימים בכוחם, גם אם הם מוגזמים בכוונה - אופירה הניג וצוות השחקנים, בהתלהבות ובמעורבות שלהם מעניקים לחיזיון זה חיים מרתקים ומימד של הישג מיוחד ואף מרשים בעיקר בחלקו הראשון.

זהו הישג קיבוצי של יצירה ולהקה, אבל בתוכו בולטים כמה עיצובים משחקיים של גילי בן-אוזיליו, אורי רביץ, מוטי כץ, חליפה נאטור, סלווה נקארה-חדד ורבקה נוימן. אך בעיקר בולטים שניים בנוכחות כריזמאטית : סאלח בכרי בתפקיד המורד וליאת גורן בתפקיד חדיג'ה האם הערביה המורדת והמשלמת בחייה.

"זהו נשף מסכות ססגוני וכשהשפה הפיוטית ניגרת מפיהם של שחקנים מעולים כמו דורון תבורי, רבקה נוימן וליאת גורן, קשה להעתיק את המבט מהמתרחש על ארגז החול האדמדם שעיצבה מרים גורצקי. התמונה האחרונה שבה הולכים המתים הירקרקים וממלאים את הבמה, היא מהיפות שנראו כאן בשנים האחרונות.