בגדי המלך

  • הצגה מספר: 576
  • הצגת בכורה: 22/05/2004
  • מספר הצגות שהועלו: 24
הועלה גם בשנים:
בגדי המלך

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

"המלך הוא עירום!" כך מסתיימת האגדה של אנדרסן, ומכאן מתחיל המחזה של נסים אלוני, שעוקב אחרי הנער שצעק  ועל הסתאבותו עד שהוא עצמו הופך להיות המלך העירום החדש. כל זה מתרחש בארץ רחוקה-רחוקה, מלאה פוליטיקאים חצי מטורפים, עסקנים, תככנים, אמנים רודפי תהילה, אנשי עסקים חסרי מצפון, והמון אזרחים שרצים מאופנה לאופנה - בקיצור, ארץ בכלל לא דומה לארצנו. מחזה מצחיק וגרוטסקי ולא נורא אופטימי.    

תמונות מהצגה

ביקורות

"מאז ההצגה המיתולוגית של המחזה ב'הבימה' צבר 'בגדי המלך' רלוונטיות פוליטית לא מבוטלת. די לראות למשל את מעמדה של התקשורת. שדרן הטלוויזיה בובו פורטונה בביצוע מצויין של פיני קדרון, לא פחות משהוא מדווח על המציאות, בעצם מביים אותה. אבל למרות זאת המחזה נותר בעייתי כשהיה. הוא היה ונשאר תכנית מצויינת להצגה בתיאטרון, בתנאי שיש בסביבה במאי מסוגו של מיכאל גורביץ'.

אני מודה שההצגה של גורביץ' מעניינת אותי יותר מהמחזה של אלוני. מיכאל גורביץ' בנה הצגה אסתטית מרשימה ובעזרת עיצוב הבמה המפואר של פרידה קלפהולץ הוא יוצר חלל מופלא. מזמן כבר לא ראינו דבר כזה ב'הבימה'. אי אפשר שלא להזכיר כאן את עיצוב התלבושות המצויין של נטע הקר ואת התאורה המצויינת של רוני כהן. לא אוכל למנות את כל השחקנים, למרות שהם מצויינים רובם, כל אחד על פי דרכו : אבי אוריה, משה בקר, דביר בנדק, אורי רוטשילד, עידית טפרסון, איילת זורר, טל צדקוני ואברהם מור.

נדמה לי שרק דב רייזר מצליח לחרוג מן החד מימדיות ולשרטט דמות בעלת נוכחות מרשימה של אחד החייטים. 'בגדי המלך' הוא אירוע תיאטרוני מרשים בהיקפו. יש להצדיע למיכאל גורביץ' על שעשה את זה בתנופה ובתעוזה של דמיון.

אליקים ירון. "מעריב". 5.7.2004

"ההצגה הזו מטעה לחשוב שהיא משל פוליטי אקטואלי וזה בהחלט משעשע. אבל בתוכה מסתתר משל פילוסופי מורכב הרבה יותר : החיים, כמו השלטון, כמו התקשורת, כמו האהבה, כמו האמנות הם אשליה. אם אינך מודע לזה, סופך שתנוצל ותדוכא ותמות. אם אתה יודע, אך מעמיד פנים כלפי חוץ שאינך יודע אתה תמיד בסכנה שאחרים יתמרנו יותר טוב ממך ואם אתה מצהיר בקול שהכל אשליה, אתה עצמך אינך יכול לשרוד.

משחק מרשים מפגינים משה בקר בתפקיד הברון זום, דב רייזר ודביר בנדק בתפקיד החייטים. רייזר מדגים כיצד יש לדבר טקסט של אלוני, כאילו אתה טועם מעדן ומתבשם ממנו ומאמין לו בעת ובעונה אחת. אבי אוריה בתפקיד המלך, נעדר את הסמכותיות שתצדיק את שלטונו, למרות שהוא משעשע ואף נוגע ללב.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 2.7.2004