בגדי המלך

  • הצגה מספר: 180
  • הצגת בכורה: 09/12/1961
  • מספר הצגות שהועלו: 37
הועלה גם בשנים:
בגדי המלך

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

המלך הוא עירום!" כך מסתיימת האגדה של אנדרסן, ומכאן מתחיל המחזה של נסים אלוני, שעוקב אחרי הנער שצעק  ועל הסתאבותו עד שהוא עצמו הופך להיות המלך העירום החדש. כל זה מתרחש בארץ רחוקה-רחוקה, מלאה פוליטיקאים חצי מטורפים, עסקנים, תככנים, אמנים רודפי תהילה, אנשי עסקים חסרי מצפון, והמון אזרחים שרצים מאופנה לאופנה - בקיצור, ארץ בכלל לא דומה לארצנו. מחזה מצחיק וגרוטסקי ולא נורא אופטימי.

תמונות מהצגה

ביקורות

"זו הפעם הראשונה מוצג על הבמה הישראלית מחזה בעל משמעות מקומית ואוניברסלית גם יחד. נכון : יש בו כלאיים ושעטנז, יש בו תערובת של "אובו המלך" לאלפרד ז'ארי, של "הקרנף" ליונסקו, יש בו מסגנון הציניזם של אחד דירנמאט וקורטוב ממורו של זה, היינו, ברטולד ברכט - אך יש כאן הרבה מאת נסים אלוני. הרבה כשרון, פריצה מעבר לתחומי הקרתנות הרפורטאז'ית של המחזאות הישראלית וסיכוי להופיע לעיני הצופה הנאור בכל תיאטרון בעולם.

"אבנר חזקיהו שיחק בצורה מצויינת את תפקידו של המלך הדגנראט. בחיתוך דיבורו, בהילוכו, בהטעמות דבריו והשמטותיו. הייתה פה מלאכת מחשבת של גרוטסקה. זהו הטוב שבתפקידיו. בר-שביט צריך היה להיאבק בכמות טקסט גדולה ותכופות מיותרת, אך הוא עשה זאת באופן ער כיאות לקריין רפורטר טיפוסי. יוסף בנאי התבלט במשחק רציני שיש בו כבר משהו מנוסח משחק אישי.

ד"ר חיים גמזו. "הארץ". 9.12.1961

"ב'בגדי המלך' קיימים נתונים רבים לדרמה גדולה : רעיון אלגורי-סאטירי המבוסס על אגדת עם, יסוד של עלילה בעלת עוקץ פרדוקסאלי, דיאלוג שיש בו שנינות וחלקים פיוטיים ותנופה מבחינת ההיקף והגישה הצורנית שהיא ברוח הדרמה הברכטית עם יסודות קפקאיים מסויימים. אם למרות זאת משאירה ההצגה צופים רבים בהרגשת מבוכה וחוסר סיפוק רגשי, הרי יש לבדוק תגובה זאת ולהגיע ממנה אל מקור הפגמים שבמחזה.

אולם יש לומר מיד ולפני כל ניתוח, כי ראויה 'הבימה' לברכה על עצם העזתה בהעלאת מחזה זה שהיו בו הסתכנויות מרובות פנים ולהביע את המשאלה שהקהל שוחר התיאטרון לא יירתע ויחזה בהצגה רבת עניין זו.

אידה צורית. עיתונות התקופה. 15.12.1961