יוצרים
- מאת: נסים אלוני
- בימוי: נסים אלוני
- תפאורה ותלבושות: יוסל ברגנר
- מוסיקה: גארי ברתיני
שחקנים
- בובו פורטונה: שלמה בר שביט, דוד ברוך
- הרוזן פורטו: יהודה אפרוני
- ד"ר פיץ: חיים אמיתי
- החשמן קולרו: יצחק (איז'ו) ברקת
- לילי מינברבה: דליה פרידלנד
- צעיר: אהרון אלמוג
- טימוטי ספונטו: ישראל בקר
- הבארון זום: שמעון פינקל
- המלך קספר ה-8: אבנר חזקיהו
- לוסי , בתו: אילה עדיני
- הדוכס אדריאן קרובו: מישא אשרוב
- הדוכס אלכסנדר טורנו: שמואל סגל
- רבינוביץ: צבי אברהמי
- סזארו: ישראל רובינצ'יק, יהודה רובינשטיין
- אישה א': בת עמי אלישיב-פינקל, שולמית קפלנסקי
- אישה ב': שושנה דואר, פנינה פרח
- מטאטא רחובות: יצחק (איז'ו) ברקת
- מנגן עיוור: חיים אמיתי
- הקטור באסונה: יוסי בנאי
- זבורוב: חיים אמיתי
- פליקס: אהרון אלמוג
- לקוח: יצחק (איז'ו) ברקת
- אשה עם שלט: סוניה אברמס
- משורר א': ניסים שמעוני
- משורר ב': ישראל רובינצ'יק
- משורר ב': יהודה רובינשטיין
- משורר ג': יהודה אפרוני
- ג'וקו: צבי אברהמי
- דמופוני: שמואל (מולה) רודנסקי
- מארי: אסי אשד
- פרופ' קלוינו: יהודה אפרוני
- לופוס ברתולדי: יצחק (איז'ו) ברקת
- פינץ: צבי אברהמי
- שומר ראש: ניסים שמעוני
- מזכירה לקורבו: אסנת שדה
- עיתונאי א': יצחק (איז'ו) ברקת
- עיתונאי ב': אהרון אלמוג
- עיתונאי ג': ניסים שמעוני
- עיתונאי ד': יהודה אפרוני
- עיתונאית: אסנת שדה
- בלש: יהודה אפרוני
- זקיפים,שרים ,סוס: שלמה אזולאי, א. ארד, ו. דין, אליעזר וויזר, נ. משולם, יעקב פרלשטיין
על ההצגה
המלך הוא עירום!" כך מסתיימת האגדה של אנדרסן, ומכאן מתחיל המחזה של נסים אלוני, שעוקב אחרי הנער שצעק ועל הסתאבותו עד שהוא עצמו הופך להיות המלך העירום החדש. כל זה מתרחש בארץ רחוקה-רחוקה, מלאה פוליטיקאים חצי מטורפים, עסקנים, תככנים, אמנים רודפי תהילה, אנשי עסקים חסרי מצפון, והמון אזרחים שרצים מאופנה לאופנה - בקיצור, ארץ בכלל לא דומה לארצנו. מחזה מצחיק וגרוטסקי ולא נורא אופטימי.
תמונות מהצגה
ביקורות
"זו הפעם הראשונה מוצג על הבמה הישראלית מחזה בעל משמעות מקומית ואוניברסלית גם יחד. נכון : יש בו כלאיים ושעטנז, יש בו תערובת של "אובו המלך" לאלפרד ז'ארי, של "הקרנף" ליונסקו, יש בו מסגנון הציניזם של אחד דירנמאט וקורטוב ממורו של זה, היינו, ברטולד ברכט - אך יש כאן הרבה מאת נסים אלוני. הרבה כשרון, פריצה מעבר לתחומי הקרתנות הרפורטאז'ית של המחזאות הישראלית וסיכוי להופיע לעיני הצופה הנאור בכל תיאטרון בעולם.
"אבנר חזקיהו שיחק בצורה מצויינת את תפקידו של המלך הדגנראט. בחיתוך דיבורו, בהילוכו, בהטעמות דבריו והשמטותיו. הייתה פה מלאכת מחשבת של גרוטסקה. זהו הטוב שבתפקידיו. בר-שביט צריך היה להיאבק בכמות טקסט גדולה ותכופות מיותרת, אך הוא עשה זאת באופן ער כיאות לקריין רפורטר טיפוסי. יוסף בנאי התבלט במשחק רציני שיש בו כבר משהו מנוסח משחק אישי.
"ב'בגדי המלך' קיימים נתונים רבים לדרמה גדולה : רעיון אלגורי-סאטירי המבוסס על אגדת עם, יסוד של עלילה בעלת עוקץ פרדוקסאלי, דיאלוג שיש בו שנינות וחלקים פיוטיים ותנופה מבחינת ההיקף והגישה הצורנית שהיא ברוח הדרמה הברכטית עם יסודות קפקאיים מסויימים. אם למרות זאת משאירה ההצגה צופים רבים בהרגשת מבוכה וחוסר סיפוק רגשי, הרי יש לבדוק תגובה זאת ולהגיע ממנה אל מקור הפגמים שבמחזה.
אולם יש לומר מיד ולפני כל ניתוח, כי ראויה 'הבימה' לברכה על עצם העזתה בהעלאת מחזה זה שהיו בו הסתכנויות מרובות פנים ולהביע את המשאלה שהקהל שוחר התיאטרון לא יירתע ויחזה בהצגה רבת עניין זו.