שלמה המלך ושלמי הסנדלר

  • הצגה מספר: 580
  • הצגת בכורה: 15/01/2005
  • מספר הצגות שהועלו: 287 נכון ל - 12/2012
שלמה המלך ושלמי הסנדלר

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

בארמונו אשר בירושלים יושב שלמה המלך, החכם באדם, ובחוצות ירושלים מהלך הסנדלר השכור, הלץ והפוחז - שלמי. המשותף למלך ולסנדלר - הדמיון החיצוני. הם דומים זה לזה כשתי טיפות מים, דבר המשמש מקור לשמחה ולהלצות ברחובות ירושלים וגורם לדאגה בארמון המלך. משנודע הדבר לשלמה, הוא מצווה להביא לפניו את שלמי, ולאחר שנוכח בדמיון המפליא, הוא מציע לסנדלר להתחלף בבגדים מבלי שאיש ידע.

תמונות מהצגה

סרטונים

חלק א

חלק ב

דודי מדוד

ביקורות

"הפלא של ההצגה הזו היא העובדה שיוני רכטר יצר מארג מוסיקלי שלם ומרתק המאפשר לבנות מופע מוזיקלי רחב מימדים. זה לא רק עיבודים, אלא טרנספורמציה ממש מתוך כבוד מירבי למלודיה ולהרמוניה של ארגוב, עם מלוא החופן יצירתיות, הרחבות, העמקות, קוראלים. שתי תפאורות יסוד דו מימדיות וזהות במבנה של שוק וארמון ורוב טעם ובדמיון בתלבושות - עיצבה רות דר והחרוזים המורכבים של אלתרמן עובדים כאילו לזמן אין נגיעה בהם.

רבקה גור נהנית מתפקידה המלכותי כבת שבע, מירי מסיקה כנופרית שרה היטב. לעומת זאת צבא נערותיה הממושקפות עם מזוודות הדיילות שלהן זו עוד הברקה אחת מיני רבות של אילן רונן. אבי קושניר אינו זמר גדול, אך הוא מתנועע היטב, והוא קומיקאי מנוסה שנהנה ללהטט מול קהל של אולם גדול. גלית גיאת היא יעלת חן דקיקה ששרה מצויין ומתנועעת בקלילות.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 20.02.2005

"זוהי חגיגה אמיתית. הפעם שלא כמו בנוסח הקודם, בחר התיאטרון בנוסח מרשים וספקטאקלי מבחינת הבימוי, המשחק, הכוריאוגרפיה והמוזיקה. הבמאי אילן רונן לא 'מסחר' את המחזמר וידע למצוא את האיזון ואת השילוב הנכון והמתוחכם בין האופי העממי, הפולקלוריסטי והתיאטרלי של נוסח המקור לבין הסגנון הספקטאקלי של המחזמר. כמו כן יש לציין את התפאורה המצויינת של רות דר, את הכוריאוגרפיה המרשימה והמסוגננת להפליא של דני רחום וצחי פטיש ואת העיבודים והניהול המוסיקלי של יוני רכטר.

ואשר למשחק, הליהוק עשר, מבחינת המשחק השירה והריקוד. כדאי לציין בעיקר את גלית גיאת, מירי מסיקה וכמובן את אבי קושניר בתפקיד הראשי של שלמה ושלמי. סגנון המשחק שלו השתלב היטב באופי ובסגנון הביצוע הנוכחי והוא היה שלמי-שלמה מלהיב ומרשים. בקיצור - לא להחמיץ. חוויה לכולם - לסנדלרים, למלכים ולכל המשפחה.

בן-עמי פיינגולד. "הצופה". 21.2.2005