יוצרים
- מאת: ויליאם שייקספיר
- תרגום: דורי פרנס
- בימוי: אילן רונן
- תפאורה: שני טור
- תלבושות: מאור צבר
- מוסיקה: אורי וידיסלבסקי
- דרמטורגיה: שחר פנקס
- תנועה: מירי לזר
- תאורה: זיו וולושין
- שפה ודיבור: אסי אשד
שחקנים
- אנטוניו, סוחר מוונציה, חבר של באסאניו: אלון אופיר
- סאלארינו: דני לשמן
- סאלריו, אדון וניציאני, חבר של אנטוניו: יואב דונט
- באסאניו: עידו ברטל, רוי מילר
- גראציאנו, חבר של באסאניו: אביב אלוש
- גראציאנו, חבר של באסאניו: יובל שלומוביץ
- חבר של באסאניו, מאוהב בג'סיקה: ניר זליחובסקי
- פורציה, הגבירה מבלמונט: הילה פלדמן
- נריסה, בת הלוויה שלה: רינת מטטוב
- שיילוק, מלווה-כספים יהודי: יעקב כהן
- לאנצלוט גובו, משרת של שיילוק, אחר כך של באסאניו: ארז דריגס, דניאל סבג, תומר שרון
- ג'סיקה, בתו של שיילוק, מאוהבת בלורנצו: לירז חממי
- נסיך אראגון, מחזר של פורציה: יואב דונט
- הדוכס של וונציה: אורי הוכמן, מיכאל כורש
על ההצגה
דמותו של שיילוק, מהדמויות המרתקות ביותר ביצירתו של שייקספיר. מחד, אדם מעונה וסובל, זר ודחוי בקהילה בה חי, אב דואג לבתו היחידה ג'סיקה ומאידך, הסטריאוטיפ האנטישמי של היהודי המלווה בריבית, אכזר ונקמן, כפי שהצטייר לאורך ההיסטוריה. ממחזותיו הנודעים והפופולאריים של שקספיר שמועלה שוב ושוב בתיאטרון ובקולנוע והפך זה מכבר לשם דבר.
המחזה "הסוחר מוונציה" הועלה בתיאטרון השיקספירי "GLOBE TO GLOBE " בסוף חודש מאי 2012 וזכה להצלחה גדולה. הפסטיבל בתיאטרון הגלוב חל ב-23 באפריל, יום הולדתו של ויליאם שקספיר. זהו פסטיבל שקספיר הגדול ביותר שנוצר עד כה. בפסטיבל השתתפו 37 מדינות שייצגו מחזות שונים של שקספיר ב-37 שפות שונות. המחזה. ב - 2013, הוצגה ההצגה במדריד.
תמונות מהצגה
סרטונים
ביקורות
הבימה נוסע למערכה הבינלאומית בלונדון עם הצגה טובה מאוד.. יעקב כהן, בתפקיד שיילוק.. הופעתו בדמות שיילוק היא בעיני הישג מרשים. הוא מצליח לגרום לקהל ללכת עם הדמות, ולראות מה שהעלילה במחזה ומחוצה לו מעוללת לו. יש בו סוג מסוים של תמימות שמפצה על הרוע שהדמות של שיילוק מעוללת.
'הבימה מעלה גרסת קרנבל מרהיבה של אילן רונן לשקספיר עם יעקב כהן כשיילוק טבעי וצוות יוצרים נהדר.. אילן רונן הצליח להביא לידי ביטוי בהיר את העלילה באמצעות רעיונותיו הבימתיים, שרדפו אלה את אלה בקצב מצוין, שניצלו נכון כל מרכיב של ליצנות ושל דרמה שהטקסט סיפק לו'.
"הבמאי אילן רונן וצוותו המוכשר השכילו להעמיד הפקה אנטיליגנטית ודינאמית, רעננה בפן החזותי שלה ומורכבת בהתייחסותה לטקסט, היוצרת היגד אמנותי חזק ומרשים, בלי לוותר על הפן הבעייתי של הצגת הכעס והרוע של שיילוק היהודי, אך מתוך הצדקה עמוקה למניעיו. מעל לכל מבליט רונן את היחסים המורכבים שבין הדמויות המשתנות ברגע מקורבנות למתעללים וחוזר חלילה. כולם קשורים זה לזה בחבלים סמויים המקבלים המחשה בימתית מפתיעה.
יעקב כהן מעניק לדמות הטראגית של שיילוק עוצמה בלתי רגילה וגם מחדד את העלבון וההשפלה שלו באמצעות השימוש המעודן במבטא המזרחי שלו. מלבדו בולטים אלון אופיר כאנטוניו היהיר, יוסף סוויד כבסאניו המניפולטיבי והילה פלדמן כפורציה החכמה.