המלך ליר

המלך ליר המבוגר, מחליט לחלק את ממלכתו בין שלוש בנותיו: גונריל, רגן וקורדליה. הוא מבטיח את החלק הגדול ביותר של הממלכה לבת שתבטא את אהבתה אליו בצורה הטובה ביותר. גונריל ורגן, נותנות נאומים מוגזמים במופגן. קורדליה, בתו הצעירה והאהובה על ליר, אומרת אתה אמת ומגורשת בשל כך.

מלך צרפת, תחת רושם המעמד וכנותה של קורדליה, מציע לה נישואים ויציאה למלחמה נגד אחיותיה. גונריל פונה נגד ליר, ומצמצמת את מספר חסידיו לחצי. ליר מבקש ניחומים אצל רגן, אך היא נוזפת בו ומציעה שיתנצל בפני גונריל. כשדעתו מוסחת, ליר מסתכן ויוצא אל הסערה המתחוללת בחוץ, מלווה בשוטה וברוזן של קנט המחופש, שקודם לכן גרשו.

ליר ומלוויו מוצאים מקלט עם בנו החוקי של הדוכס מגלוסטר, אדגר, שקודם לכן הואשם במזימה נגד אביו. גלוסטר עצמו מגיע ולוקח את ליר לדובר, שם ממתינה קורדליה עם הצבא הצרפתי. לאחר שגלוסטר מתעוור, אדגר הופך למנחה שלו.

אדמונד, בנו הבלתי חוקי של גלוסטר, מוביל את הכוח הבריטי ומביס את הצרפתים. הוא שובה את קורדליה ואת ליר וגוזר עליה מוות בתלייה. ליר מת מצער על מות בתו. גונריל מרעילה את רגן ואז דוקרת את עצמה לאחר שהתחרתה על חיבתו של אדמונד. קנט ואדגר נשארים כדי להחזיר את הסדר על כנו.

המסע אל הכלום

המלך ליר משרטט עולם שהוא מבנה בהתפרקות, עולם של שבר חברתי מוחלט, של ציוויליזציה מתפוררת. עולם מושחת, ברוטלי, ללא חוק מלבד חוק הג׳ונגל של כל אחד לעצמו, שבו הרצון האנושי נשלט על ידי התיאבון לסיפוק האינטרס האישי, שבו אדם לאדם זאב, שבו מותר הבהמה מן האדם, שבו האדם, ניצב מול ריקנות החיים והופך להיות מונע על ידי יצריו, ללא ערכים, ללא עקרונות, גבולות, מצפון או רגשות, חי בסופר סטרס, טעון מוטיבציה לנצח את חייו השנואים - לנצח את סד העינויים של החיים. המלך ליר מציג את כל המסעות מהכל אל הכלום: המסע אל הבדידות המוחלטת שבקיום, המסע אל החוסר כל, אל היאוש, אל אובדן השפיות. המסע אל המוות, המסע אל ההכרה באנושי, בבר חלוף, בסופני. מסעות עקובי דם ונפש של היפוך, ברוטאליות ואובדן אל תוך האין האנושי. אב מנדה את בתו, בן מביא להוצאת עיני אביו, בנות משליכות את אביהן לעת זקנה, מוציאות אותו מדעתו ומביאות למותו, אחות רוצחת את אחותה, אח משליך את גופת אחיו שזה עתה רצח מאחורי גבו וממשיך ללכת. זה כל מה שיש. לא יהיה עוד מלך. הבמה נותרת ריקה כמו החיים. ליר הוא כל אדם, נציג המין האנושי ובתפקיד גלומות מרבית התכונות האנושיות, גבריות ונשיות כאחד, לכן שמחתי להפקיד אותו בידי ליא קניג המופלאה. המלך ליר פורש בדיוק מצמרר ונדיר את העולם בו נפערת התהום האנושית.

"כשאנו נולדים אנו בוכים שבאנו אל בימת שוטים גדולה זו."

גדי רול, במאי ההצגה, יוני 2018

עשר עובדות דרמטיות על המלך ליר

ויליאם שייקספיר חיבר את "המלך ליר", המוגדר לעתים תכופות כטובה בטרגדיות שלו, בין 1605 ו-1606. המחזה הוא על מלך המחליט לחלק את ממלכתו בין שלוש בנותיו, גונריל, רייגן וקורדיליה. האחיות התככניות רייגן וגונריל מרוששות את אביהן מכוחו וגורמות לו לאבד את שפיות דעתו, אחרי שליר מתפתה להאמין לדברי החנופה שלהן ונותן בידיהן את ממלכתו. גורלה של קורדיליה, לעומת זאת, טרגי. המלך שאיבד את כתרו ועולמו, שבה את דמיוננו הספרותי במשך מאות בשנים, ועם זאת יש עוד מה ללמוד על המחזה, מחברו וגיבורו.

1. המלך ליר נכתב בהשראת מלך בריטי אגדי המחזה לא נכתב אודות, או בהשראת מונארך בן דורו של שייקספיר, אלא בעקבות אגדה על מלך עתיק, המלך לייר מבריטניה, שחי בסביבות המאה השמינית לפני הספירה, כך כתוב בספר ההיסטוריה בן המאה ה-12, היסטוריה רגום בריטניה (Historia Regum Britanniae). הספר עב הכרס שחובר בידי ג'פרי ממונמות', מתואר כ"מחרוזת מבריקה של מיתולוגיה, שירה והמצאות בדיוניות המתחזות להיסטוריה של ממש".עוד בטרם עלה המחזה על הבמה, פורסמו לא מעט יצירות אודות גורלו העגום של המלך לייר. ביניהן מחזה מן המאה ה-16, שמחברו אינו ידוע, הנקרא "קורות ההיסטוריה של המלך לייר ושלוש בנותיו". יצירות אחרות כוללות פואמה בתוך "מראת שרי המשפט," אוסף של פואמות מהתקופה הטיודורית, ויצירתו של קפרל הולינגשד מ-1587, "דברי ימי מלכי אנגליה, סקוטלנד ואירלנד," הכוללת את האגדה על המלך לייר. גם הולינגשד, כאחרים, הסתמך על הפסאודו-היסטוריה של מונמות'.ב-1590 הופיעו שתי יצירות שונות שלבטח השפיעו על המחזה: הפואמה של אדמונד ספנסר "מלכת הפיות" ויצירת הפרוזה של סיר פיליפ סידני "ארקדיה," שבה בנו הממזר של המלך שנפל מנקר את עיניו. בגרסה הדרמטית פרי עטו, שייקספיר הוסיף עוד רבדים למעשיית המלך לייר, ובהם טירופו של המלך ובעיקר תפקידו של השוטה. ועם זאת, ההבדל העיקרי בין הדרמה השייקספירית והיצירות שהעניקו לה השראה, היא שלכל הגרסאות המוקדמות סוף טוב.

2. ההופעה הראשונה של "המלך ליר" הועלתה לכבוד המלך ג'יימס הראשון "המלך ליר" נכתב בתקופת מלוכתו של ג'יימס הראשון, וההופעה הראשונה המתועדת של המחזה נערכה בארמון ווייטהול ביום הקדוש סטיבן, ב-26 בדצמבר 1606. באותה עת, המלך האמיתי של אנגליה (שהיה גם המלך ג'יימס השישי של סקוטלנד) ניסה לאחד את אנגליה וסקוטלנד לממלכה אחת. הוא בסופו של דבר נכשל בניסיונו זה והצליח רק לקבל אישור למלכות משותפת שלו, אך לא לממלכה מאוחדת. לדברי חוקרים, ייתכן שעלילת המחזה קלעה בול עבור המלך, כשניסתה להראות עד כמה עלולים הפיצול והחלוקה של ממלכה להיות טרגיים.

3. למחזה מספר גרסאות מי מבני זמננו שראו הפקה של "המלך ליר" חזו, מן הסתם, במחזה שונה למדי ממה שראו הצופים באנגליה של שייקספיר והמלך ג'יימס. למחזה היו כמה וכמה גרסאות מוקדמות, והגרסה המוכרת לנו למעשה מורכבת וערוכה מתוך כל אותן מהדורות עתיקות. הגרסה הראשונה של "המלך ליר" יצאה לאור ב-1608 במהדורת קווארטו עם הכותרת "קורות דברי הימים האמיתיים של חייהם ומותם של המלך ליר ושלוש בנותיו." המחזה עבר כמה וכמה עיבודים ושכתובים לפני שהודפס שוב ב-1619. המהדורה השנייה של "המלך ליר" מכילה כמה וכמה מלים ושורות שלמות השונות מאלו שבגרסה המקורית. ב=1623 הופיעה מהדורה חדשה, הכלולה במה שמוכר כפוליו הראשון של מחזות שייקספיר, האוסף הראשון של מחזותיו. בגרסה הזאת כמאה שורות חדשות שלא נכללו במהדורת הקווארטו של 1608, וגם חסרות בה כ-300 שורות המצויות בשתי המהדורות הקודמות, ובהן כל תמונה 3 במערכה הרביעית. בנוסף, כ-800 מלים השתנו בין המהדורות. עורכים במאה ה-18 תפרו גרסה חדשה משלוש קודמותיה, המשמשת בדרך כלל כגרסה הקנונית של המחזה, אך פה ושם יש המעלים הפקות המבוססות על גרסת הקווארטו או הפוליו המוקדמות.

4. "המלך ליר" שוכתב ונוסף לו סוף טוב נחום טייט, שזכה בתואר המשורר הלאומי של אנגליה ב-1692, החליט לעדכן כמה וכמה ממחזות שייקספיר לקהל בן דורו. בעוד שהגרסאות שלו ל"ריצ'רד השני" ו"קוריולנוס" מעולם לא הצליחו, ב-1681 הוא שיפץ את "המלך ליר" ובגרסתו קורדליה שורדת, מתארסת לבחיר לבה אדגר, ומוכתרת כמלכה. השוטה, אגב, אינו מופיע אצל טייט. הגרסה החלופית הזאת, שבה חמש מערכות כמו במחזה המקורי, אך הטקסט קצר באופן ניכר, הועלתה כדרך קבע במשך שנים, עד שבהדרגה החלו למחוק עוד ועוד משיפוציו של טייט ולחזור אל המקור השייקספירי. ב-1768 נמחק הרומן בין קורדיליה ואדגר, והפקתו המפורסמת של השחקן הנודע אדמונד קין ב-1823 החזירה למחזה את הסוף הטרגי. אף כי גם הבא בתור שמר על המבנה של טייט ורבים מהקיצורים, ההפקה בכיכובו של ויליאם צ'רלס מקרידי ב-1838 החזירה לחיים את השוטה, ולמעשה בזאת נפרד עולם התיאטרון האנגלי משכתוביו המסיביים של טייט. סמיואל פלפס חזר ב-1845 פחות או יותר לטרגדיה המקורית של שייקספיר.

5. בתקופת המלך ג'ורג' השלישי הוטל איסור על העלאת "המלך ליר" למרות העובדה ש"המלך ליר" אינו מתיימר בשום צורה לתאר את מלכותו של מלך אמיתי או חי, הוא נחשב לריאליסטי מדי בתקופת המלך ג'ורג' השלישי, שבעצמו לקה במחלת נפש קשה, וסיים את חייו ב-29 בינואר 1820 כשהוא עיוור או חירש. מתוך רגישות והתחשבות במצבו העדין של המלך, המחזה נאסר להצגה בין 1810 ו-1820. הטירוף האוחז במלך הבימתי לפתע נראה כמו שיקוף של הנעשה באמון המלוכה.

6.במחזה שלל התייחסויות לבעלי חיים, צמחייה ואיתני הטבע, הרבה יותר מאשר במחזותיו האחרים של שייקספיר. לדוגמה, האחיות גונריל ורגן מושוות לא אחת ליצורים כזאבים, נחשים ועיטים; השוטה מדמה את חוסר האונים של מלכו ל-"הַדְּרוֹר טִפֵּל בַּקּוּקִיָּה בְּמַיִם וּתְזוּנָה, עַד שֶׁהִיא נִקְּרָה לוֹ אֶת הָרֹאשׁ, הַקְּטַנְטַנָּה" “בקינתו המפורסמת, אומר ליר שללא הציוויליזציה אין האדם אלא "חיה עירומה. חוקרים מנו כארבעים שימושים במלים הקשורות ב"טבע", "שלא כדרך הטבע", "טבעי" וכד' לאורך המחזה.

7. ג'ורג' ברנרד שו אהב את המחזה, לב טולסטוי תיעב אותו "איש לא יוכל לחבר טרגדיה העולה על המלך ליר," כתב ג'ורג' ברנרד שו בהקדמה שלו ל"שלושה מחזות לפוריטנים" מ-1901. בניגוד לו, הסופר הרוסי לב טולסטוי חשב אחרת. מחבר "מלחמה ושלום" לא העריך את כתיבתו של שייקספיר, ואת המלך ליר שנא מעל כולם. במאמר פרי עטו "טולסטוי על שייקספיר" שפורסם ב-1906, הוא גורס כי המחזה "מוגזם" ו"פומפוזי," ולשונו חסרת איפיון.

8. פרויד ראה בקורדליה סמל למוות במאמרו של זיגמונד פרויד, "התמה של שלוש התיבות", המנתחת את עלילת שלוש התיבות של פורציה ב"הסוחר מוונציה," אבי הפסיכואנליזה גם מתייחס לסימבוליזם של שלוש הבנות ב"המלך ליר". פרויד רואה בהן את המיתוסים של שלושת הגורלות, וקורדיליה היא לטעמו אטרופוס, אלת המוות היוונית, מאחר שקורדיליה מסרבת לדבר כשאביה מבקש ממנה להביע את אהבתה אליו. יש לציין כי באותה עת פסיכואנליטיקאים ראו באלם בחלומות סמל למוות. לשיטת פרויד, כשליר דוחה מעל פניו את קורדיליה, הוא למעשה מתכחש למוות עצמו.

9. גרסה של המחזה הועלתה עם כבשים ב-2014 המחזאית הבריטית הת'ר ויליאמס (ששם העט שלה הוא מיזורי ויליאמס) העלתה הפקה שנקראה "המלך ליר עם כבשים". עלילתו נסובה סביב במאי(ת) המחליט להפיק את הטרגדיה השייקספירית תוך שימוש בבעלי חיים צמריים כחברי הלהקה. אחרי שהכבשים מסרבות לשתף פעולה, הבמאי עובר התמוטטות עצבים ומתחיל לגלם בעצמו את כל התפקידים. בהפקה הלונדונית נטלו חלק תשע כבשים אמיתיות ושחקן אנושי אחד.

10. סדרת הטלוויזיה Empire מבוססת על "המלך ליר". "המלך ליר" ממשיך לגרות את דמיונם של יוצרים בני זמננו. לדוגמה, במרכז הסדרה של רשת פוקס האמריקאית, "אימפריה," עומדת דמותו של לושס ליון (בגילומו של השחקן טרנס הווארד), ענק היפ-הופ וסוחר סמים שירד מגדולתו, ששלושת בניו זוממים לרשת את עסקיו. ליון (אריה) מבוסס באופן חלקי על דמותו של ליר, לדברי אחד מיוצרי הסדרה, דני סטרונג. "יום אחד, בזמן שנהגתי במכוניתי, חשבתי לעצמי מה היה קורה אם היינו ממקמים את המלך ליר באימפריית היפ-הופ," סיפר סטרונג בריאיון ל"אטלנטיק." "חשבתי ממש במלים אלה: המלך ליר, אימפריית היפ-הופ, וישר החלטתי להתקשר ללי דניאלס, היוצר השותף של 'אימפריה' והצעתי לו להרים את הפרויקט ביחד. אנחנו קוראים לזה 'שושלת של עולם ההיפ-הופ.' זה המלך ליר פוגש את ההיפ-הופ פוגש את שושלת."