היהודי הנצחי

"במובן החזיוני, המחזה הזה הוא אולי הקלוש בתוכנו בכל רפרטואר 'הבימה' - אבל 'הבימה' הוציאה ממנו את כל המקסימום שאפשר היה להוציא. חזיון זה מיוסד על האגדה ש'ביום שנחרב בו בית המקדש נולד המשיח'. אגדה עממית נפלאה זו יכולה לשמש נושא ממדרגה ראשונה, בשביל חוזה חזיונות רב יכולת ודמיון. פינסקי לא יכול לנושא הזה, וחזיונו נשאר חומר היולי בלבד. אבל שיחק לו מזלו, והוא מצא את תיקון נשמתו ב'הבימה'. בכמה מומנטים יש בו יותר מאשר בחזיון סתם.

עוד במערכה הראשונה עם הופעתו של הנביא (פרידלנד), המבשר את החורבן בשוק הכפר בירת-ארבע בין רוכלים וסוחרים ונשים הממשיכים את חיי הפרקמטיה וההוללות שלהם, מבלי לדעת את הנעשה בירושלים - רוח החורבן מתחיל לרחף על הבמה. קולו של הנביא המבשר את החורבן ואת לידת הגואל כאחד, מעביר לעיתים צמרמורת בעצמותינו, בייחוד בספרו על הגילוי הנבואי שנתגלה לו בשעת חרשו את אדמתו, וכן בפוגשו את אם המשיח. הפאתוס של הנביא טבעי וכבוש, ואין בו אף שמץ כלשהו מן הדקלומיות. ארטיסטן זה שראינוהו כבר בתפקידו השלישי - קונה את לבבנו למן רגע הופעתו הראשונה של הבמה. 

למרום פסגתו מגיע החיזיון במערכה השנייה, עם הופעתה של המשיח (רובינא). כפסל שיש חטובה היא. ומכאן ואילך היא כובשת את מרכז ההצגה. כל העיניים והאוזניים מופנות אליה. קינתה על החורבן, הספוגה את הטונים היהודיים העצובים ביותר של כל הדורות, נוגעת בנימים החבויים ומסעירה ממש את הלבבות. תפקיד זה הוא לפי שעה התפקיד הנפלא ביותר של אמן בחסד עליון זה ששמו רובינא. 

מן המומנטים הקיבוציים שבהצגה, לוכדת את הלב ביותר הופעת בני בירת-ארבע בבכי ומספד על החורבן, לאחר שנכחו באמתות דבי הנביא. במומנט זה יש הרושם, שהבכי הוא בכי אמיתי ולא ארטיסטי, ושגם מאחורי הקלעים בוכים.

לב הקהל הארץ-ישראלי מדבר החיזיון הזה יותר יותר מאשר כל חזיונות אחרים. כאן, במקום אשר צלילי החורבן מרחפים עדיין פה ושם, אין פלא אם צלילי ה'אייכה' מוצאים להם עוד הד רב. ואין פלא כמו כן, שכל הנוכחים באולם יצאו מן ההצגה מזועזעים עד תהום הנפש.

בהצגה זו הוכיחה לנו 'הבימה' בעליל, מה עלולים אמנים ורג'יסורה ונאמנות ומסירות לעשות גם מחיזיון קלוש, כי מי אשר ראה את החיזיון הזה פעם - לא ישכחהו עוד. 

לווית חן ועצב להצגה מוסיפה המוסיקה של הקומפוזיטור קריין. יש לציין גם את הדקורציה המצוירת בידי יקולוב - דרך מפותלת המסמלת את דרכו של היהודי הנצחי, ושבה עולה הנביא-המבשר ברגע האחרון - עם היעלם הילד-המשיח - לנוד ולבקש את המשיח."