המבול

"איני רוצה חס ושלום לומר שההצגה הייתה רעה, אלא שמהתיאטרון שלנו אנו מחכים לדבר יותר שלם, למשחק יותר דק ולליטוש יותר מזהיר. ההצגה בכללה חסרה את אותו הטמפו הדרוש לה. קצת מוזר יהיה אם אזכיר ש"המבול" שהוצג לפני כמה שנים ע"י התא"י בניצוחו של מנחם גנסין, לקח את לבנו יותר.

שם היה צחצוח, היה אותו קצב מיוחד, שהוליך את שלושת המערכות במסלול הברק ושאר הרוח. יהיה עלינו לומר ולחזור ולומר בפה מלא, כי לא צ'מרינסקי, לא ברטונוב ולא ויניאר, לא הוכיחו על מעוף, על עומק, על דקות. סגולות עליונות שהיינו אוהבים למצוא אותן בקרב משחקי התיאטרון העברי הראשון שלנו.

הנני מרשה לעצמי להקשות על היצאנית שנתנה לנו רובינא. היצאנית שלה היא יותר מידי אנטליגנטית... אפילו את הציגרה מכבה הזונה ליזי כסטודנטית מן הקורס הראשון, או כאשה שקראה ספרים ועוסקת באומנות. ואם בפרימיירה של "המבול" אני רואה את רובינא בתפקיד שונה מן הקצה אל הקצה ומוצא בה את אותן התנועות הנסיכיות, את אותו הקול המתרפק ואת אותו העומק ואותה הלהבה, אני אומר : הגיע הזמן שנקים לנו תיאטרון. המשחקת הגדולה שלנו בה' הידיעה, כבר נולדה והייתה לעובדה.