רביזור

"בהצגה זו הוכח שוב הצד הקלאסי שבלהקה זו. הייעוד הלאומי האנושי של תיאטרון 'הבימה' בלט כאן בכל גדולתו. הבמאי פרידלנד ידע להבליג על הלהטים, נשאר ניצב במרום היצירה הקלאסית העומדת בפני חילופי הזמן ונתן הצגה קלאסית, נקיה, רצינית ומנופה. היה צורך בהעזה מאוד מיוחדת ורבה לגשת אל הצגה קלאסית זו והיה צורך באמונה רבה שלא "לתקן" אותה ו"לסדר" אותה לפי רוח הזמן. לפרידלנד היה האומץ הזה והאמונה הזו. ועל ידי הצגתו זו זיכה את 'הבימה' במבצר חדש.

את תפקידו של הרוויזור, של חליסטקוב, מסרה 'הבימה' לשניים מחבריה. ראינו בהצגה הראשונה את ברץ, ראינו בהצגה השניה את קלצ'קין. קשה לומר מי משניהם היה טוב יותר, לפנינו שני משחקים טובים. הייתי אומר שברץ העמיק יותר, אבל קלצ'קין הבריק יותר. נדמה לי - וזה באופן סובייקטיבי לחלוטין - שאילו הייתי אני חליסטקוב לא על הבמה אלא בחיים, כי אז הייתי חי אותו קלצ'קין. סך הכל, גוגול, שלונסקי, פרידלנד ו'הבימה' העשירו את הרפרטואר האמנותי שלנו בארץ.