טוביה החולב

  • הצגה מספר: 71
  • הצגת בכורה: 25/12/1943
  • מספר הצגות שהועלו: 275 (בשתי ההפקות)
הועלה גם בשנים:
טוביה החולב

על ההצגה

דמותו של טוביה החולב נולדה ביצירתו של שלום עליכם, "המונולוג". במשך השנים עבר המחזה גלגולים בימתיים רבים: הצגות תיאטרון בארץ, באירופה ובאמריקה, ערבי קריאה וכמונודרמה. כמו כן, תורגם המחזה לשפות רבות.  

פרשת חייו של טוביה, הדמות הבלתי נשכחת, ועלילותיה: יחסיו עם אלוהיו, עם הסובבים אותו: בני עמו, אשתו, בנותיו, קרוביו, מכריו היהודים והנוצרים, באים לידי ביטוי בעטו של אביר ההומור שלום עליכם המעניק למחזה מתח ואקטואליות ההופכים אותו לחוויה רגשית-תיאטרונית עמוקה.  

 

יהושע ברטונוב במועד חלוקת התפקידים להצגת "טוביה החולב":

"חברים, אינני יודע, אם מרגישים אתם, מה מתרחש בליבי עכשיו, ופחות מזה יודע אני, אם אוכל להסביר לכם זאת. אומר לכם רק אחת: תפקידים רבים, אשר הגיעו לי בזכות - לא שיחקתי! ואותם תפקידים ששיחקתי - תפקידים בעלי ערך פחות או יותר, שיחקתי במקרה או ששימשתי כפיל. כל חיי ב"הבימה" ציפית וקיוויתי , שיבוא יום, כש'גם ברחובי ישרור חג';כשגם אני, סוף-סוף, אקבל תפקיד, המתאים לי והמגיע לי בזכות, ושאקבלו בלי מריבות וויכוחים. אחד מתפקידים אלה חשבתי בצדק, שהוא טוביה. ואם מונעים ממני גם תפקיד זה, הרי מתמוטט היסוד מתחת לרגלי; אין, כאילו טעם בעבודתי. או לחכות עוד?! אימתי, אם לא עכשיו? ואם לא טוביה - אז מה? איזה תפקיד עוד מתאים לי כול-כך? באיזה תפקיד אוכל להראות עצמי במצב כזה? אינני אוהב לדבר על עצמי, אך הרי גם אתם תסכימו, שטוביה כתוב למעני. אם חמישים שנה הנני מהלך על הבמה - הרי הגיע הזמן שאדע, והנני יודע מה מתאים לי, מה אני יכול ומה אינני יכול לשחק. 

ומשום כך, הנני מודיע לכם, שאם לא יתנו לי את טוביה, אשתמש בזכות הקיימת ב"הבימה" לכפילות; והיינו הך לי כפילים כמה יהיו, ולא אדרוש חזרות נוספות - אסכים לשחק בתור כפיל שני, שלישי, חמישי, עשירי, אך את תפקד טוביה אשחק!!!  אני טוביה בחיים, ואהיה טוביה על הבמה!.

 

 

תמונות מהצגה

סרטונים

קטע מתוך ההצגה באדיבות בלה ברעם - ארכיון לוטן אדריכלות

חנה'לה הנדלר בתפקיד חווה במונולוג מתוך המחזה

ביקורות

"אם נצא מההנחה שהצגת בכורה היא בדרך כלל הגרועה שבהצגות, הרי יש לצפות לכך שהמחזה "טוביה החולב" יהפך לא רק מסמר העונה אלא לאחת מאבני היסוד שברפרטואר "הבימה". הייתה הרגשה שהפעם יושבים בתיאטרון אמיתי. השחקנים שיחקו תוך הזדהות טבעית עם תפקידיהם והקהל חווה עמם את תהפוכות הגורל.

לאחר הצגה טובה באמת, מתחיל עיקר ההנאה ברגע שיורד המסך, בשעה שיצאת החוצה, שהגעת הביתה, והייתה לך ההרגשה הברורה כי התיאטרון העשיר אותך הפעם. ואילו הפעם לא ניהננו מהבימה. לא ! אלא... חיינו עימה, עקבנו בחרדה אחרי הרפתקאותיו הטראגיות של טוביה בשני גלגוליו. נצרבנו באש החרטה והתשובה ביחד עם חוה בתו, חשנו את צערה העמוק של גולדה האם במשחקה של גובינסקה ומעל הכל הרגשנו את משק כנפיו של הגורל היהודי רווי היסורים ואכזב. בילינו ערב בתיאטרון ראוי לשמו."

חיים גמזו. "הארץ". 30.12.1943