ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
שלומית
- הצגה מספר: 354
- הצגת בכורה: 29/08/1982
- מספר הצגות שהועלו: 44
יוצרים
- מאת: אוסקר ווילד
- תרגום: פנחס שדה
- בימוי: מיקי גורביץ'
- תפאורה ותלבושות: משה שטרנפלד
- מוסיקה: יוני רכטר
- תנועה: לאה אברהם
שחקנים
- סורי צעיר: אהוד (אודי) בוכמן
- נער שרת של הרודיה: רוני פינקוביץ
- חייל א': אליעזר אפלבוים
- חייל ב': אורי גבריאל
- האיש מקפדוקיה: יעקב אשכנזי
- שלומית: ג'ואנה פלד
- שפחות: אמירה פולן, שירלי שטרן
- יוחנן נביא: אלי דנקר
- הורדוס: מישא אשרוב
- משרתים: גיל לעדן, רוני ערד
- הרודיה: רבקה גור
- טיגלינוס: קרול מרקוביץ
- נוצרים: אברהם הורוביץ, איציק סיידוף
- יהודי: נחמן אשכנזי
- נעמן התליין: עופר בן דור
- נערי שרת: מרק לזר, אביב מסרנו, הראל קלמרו
- תופים: רוני פרנקל
על ההצגה
טרגדיה במערכה אחת עלילת המחזה מתרחשת בליל ירח מלא, במבצר מכור, ארמונו של הורדוס, שליד ים המלח. הורדוס, נציב יהודה, כולא בבור את הנביא, יוחנן המטביל, על אשר הטיף כנגד נישואיו עם הרודיה, אשת אחיו. בנשף שעורך הורדוס לכבודו של שגריר הקיסר הרומאי, תובעת ממנו הרודיה למסור את הנביא למשפט היהודים. הוא מסרב. הורדוס אינו מסיר את עיניו משלומית, בת הרודיה, אשר יופיה מטריף את דעתו. מבקש ממנה כי תרקוד לפניו. בתמורה, מבטיח לה את חצי מלכותו. לבסוף נעתרת שלומית לבקשתו ותובעת ממנו את ראשו של יוחנן.
תמונות מהצגה
ביקורות
"את 'שלומית', טרגדיה במערכה אחת כתב (בצרפתית) אוסקר ויילד בשנת 1891. הוא הועיד את תפקיד שלומית לשחקנית האגדתית שרה ברנארד, אולם הצנזור הבריטי אסר את הצגת המחזה. ווילד לא זכה בחייו לראות הפקה כלשהי של המחזה. רק לאחר מותו, בשנת 1900, הוכר המחזה באירופה ובעולם כולו כיצירת מופת. קסמו של המחזה המוצג לראשונה בארץ לא הועם כהוא זה עם השנים. בהצגת תיאטרון 'הבימה' בבימויו הרגיש של מיכאל גורביץ', הצליח המתרגם-מעבד פנחס שדה לשמור על הברק הלשוני והפיוט הנפלא של המקור.
בתפקיד הראשי ג'ואנה פלד, שחקנית ישראלית היושבת ופועלת בארצות הברית, שהופיעה בתיאטרון 'לה מאמא' הנודע, ולאחרונה עלתה לכותרות כאשר החליפה בתפקיד מדאה את מרים זוהר שנפצעה בעת סיבוב הופעות שקיים התיאטרון הלאומי בארצות הברית. היא מגישה משחק מרתק בתפקיד שלומית, הנסיכה הספק נאיבית, ספק מטורפת. האינטונציה שלה כשלומית נשמעת בתחילה מוזרה וקשה לעיכול, אך בהמשך היא הופכת לחלק אינטגרלי מן הדמות המורכבת.
רבקה גור, אחראית למימד הקומי במחזה, בתפקיד עסיסי ומשעשע של אשת הנציב. התפאורה מעשה ידיו של משה שטרנפלד.