יוצרים
- מאת: ש. אנ-סקי
- תרגום: ח.נ. ביאליק
- עיבוד ובימוי: אנז'י ויידה
- תפאורה ותלבושות: כריסטינה זכווטוביץ
- מוסיקה: זיגמונד קונייצקי
- כוריאוגרפיה: יאנוש יוזפוביץ
- תאורה: מיכאל ליברמן
שחקנים
- ר' סנדר: יוסי יבלונקה
- לאה בתו: נאוה זיו
- פרידה: רבקה גור
- גיטל: יעל פרל
- בתיה: דורית פלד
- מנשה: יובל זמיר
- נחמן: שמואל סגל
- ר' עזריאל: עודד תאומי
- מיכאל: ישראל רובינצ'יק
- ר' שמשון: נחום בוכמן
- 2 דיינים: משה גולדקלנג, משה מלכא
- משולח: רוברטו פולק
- מאיר: שמעון כהן
- בטלן א': אדריאן מזרחי
- בטלן ב': שלמה סדן
- בטלן ג': משה מלכא
- בטלן ד': דני שלנגר
- חנן: שולי רנד
- הנק בחור ישיבה: עפרון אטקין
- 2 חסידים: אדריאן מזרחי, שלמה סדן
- אם החתן: דליה רודניצקי
- אחות החתן: מיכל מתתיהו
- חסיד: משה זדה
- בעל התקיעה: משה גולדקלנג
על ההצגה
הוצג במסגרת פסטיבל ישראל ירושלים
"הדיבוק" הינה דרמה מיסטית יהודית על אהבה, מוות וגאולה.
חנן, תלמיד עני, אדוק של הקבלה, ולאה , בתו היחידה של הסוחר העשיר ,סנדר, הובטחו זה לזו טרם נולדו. סנדר, מפר את ההבטחה ומשיא את בתו לבנו של איש עשיר . שבור לב על אובדן אהובתו , מאמין חנן בייאושו כי ישיג את לאה ע"י ריטואלים אסורים ומת מייד בעקבות כך.
ביום חתונתה עולה לאה אל קברו של חנן, והוא נכנס בה ודבק בה כדיבוק. הכלה המדובקת נלקחת אל הרב עזריאל ממירופול המצליח לאחר קרב לחיים ולמוות לגרש את רוחו של חנן מגופה של לאה, אך היא בראותה את רוחו פורחת ועולה לה, אינה מוצאת סיבה להישאר בעולם הזה ומחליטה ללכת אחריו אל העולם הבא .
הדיבוק או בשמו המקורי בין שני עולמות מציב במרכזו עולמות חצויים השרויים במאבק תמידי: מוות מול חיים, נפש מול גוף, חומר מול רוח, גבר מול אישה. מאבק זה מתגלם בגורלם הטראגי של לאה וחנן, הנאבקים בחברה חומרנית על אהבתם הנצחית.
תמונות מהצגה
ביקורות
"אנז'י ויידה ביים הצגה אסתטית מאוד, יפה מאוד, נאיבית במידה לא מעטה, והייתי אומר כמעט נוצרית של מחזה שהיה לאחד המיתוסים של התיאטרון העברי והיהודי. דווקא הפשטות נטולת הצטעצויות ומיסטיקה - המתבוננת על האלמנטים היהודיים בה בסקרנות כמעט פולקלוריסטית - מעניקה להצגה את עוצמתה, ומדגישה את רבדיה הפסיכולוגיים.
אין ספק שבהצגה זו יש 'לאה'. נאוה זיו בתפקיד ראשון על במה מקצועית, מרתקת ביופיה, בפשטות משחקה וגם באומץ ובעוצמה להתמודד עם גילום 'הדיבוק' בישירות, כשהיא כאילו אינה חוששת ממיתוס רובינא. היא בעיניי תגלית של כשרון אמיתי. עודד תאומי בתפקיד הצדיק ממירופול, מרשים דווקא ברכות של משחקו.