המשרת והלורד

"מחזהו של ג'יימס בארי הקרוי ב'הבימה' 'המשרת והלורד' משעמם הנהו, אף על פי שמחברו היה "כתבא רבא" בתיאטרון האנגלי. המחזה הוא פרובינציאלי מאוד וערכו במקומו מונח. ואך ורק במקומו - שהוא הפרובינציה האנגלית ולא האימפריה הבריטית. המחזה הנהו איפוא אנגלי ישן וגם ההומור הוא "אולד אינגלנד" מאוד ובשום פנים לא אבין מפני מה מותר לאנגלי לא להבין הומור יהודי ואני חייב להבין הומור אנגלי. אלא שהאמת היא שאני וכל המסובים בתיאטרון מבינים, אבל...

ועם כל אלה, ועם תרגומו של נתן אלתרמן (שליבו לא נמשך כנראה אחר המחזה שהיה בידיו) ועם הבימוי הנקי והזהיר יותר מדי של אברהם ברץ, אי אפשר היה לשבת בנחת כל זמן ההצגה אילולא מראה הבמה ודמויותיה מעשי ידי הציירת ג'ניה ברגר. דרמטורג אנגלי כתב את המחזה - למה לא ? 'הבימה' הציגה אותו - למה כן ?

"בהצגת 'המשרת והלורד' כשהיא לעצמה הכל לכאורה היה כשורה. כולם עושים שם באמונה : המחבר, השחקנים, הבמאי, הצייר. אך בסיכומם של דברים : הרגשה של איזה חלל ריק. אין "תחבורה" אמיתית בין הקהל והשחקן והרי בלעדי זאת לא תיתכן אטמוספירה במתית. ייתכן כי המבקש סנגוריה על הצגת הקומדיה הזאת, יוכל למצוא צידוק מה בעובדה שכאן ניתנה אפשרות של הופעה למניין מסויים של תלמידי האולפן הדרמטי.

ובאמת עתידה של 'הבימה' הוא בבית האולפן הזה הנועד להכין משמרת חדשה כדי שתנחיל את מסורתה הנאה ותמשיכנה.