ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
קדוש השם
- הצגה מספר: 87
- הצגת בכורה: 23/12/1947
- מספר הצגות שהועלו: 29
יוצרים
- מאת: שלום אש
- עיבוד: א. סטרן
- תרגום: יעקב הורוביץ
- בימוי: צבי פרידלנד
- תפאורה ותלבושות: מנחם שמי (שמידט)
- מוסיקה: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
- תנועה: גרטרוד קראוס
שחקנים
- פריץ א': נחום בוכמן
- ר' זכריה: נחום בוכמן
- יהודי זקן: צבי בן-חיים
- ר' יחיאל מיכל: מנחם בנימיני
- פריץ ב': יעקב בן-משה
- ר' יעקב: יעקב בן-משה
- חיים זוטא: יהושע ברטונוב, אברהם ברץ
- יחיאל מיכל: מנחם גנסין
- מרישה: חנה'לה הנדלר
- יוכבד: אהובה ונדרוב, ניורה שיין
- יהודי אלמוני: דוד ורדי
- בולבא: דוד ורדי
- דבורה: עדה טל (טרייבמן)
- מנדל: אהרון מסקין
- שלמה: אברהם ניניו
- הלל העגלון: שמואל סגל
- יהודי צעיר: פנינה פרח
- הזקנה: פנינה פרח
- פריץ פולני: שרגא פרידמן
- ר' שלום: שרגא פרידמן
- אוסטפ: שרגא פרידמן
- קוזק (ירם): ארי קוטאי
- החורונז'י קוניצפולסקי: רפאל קלצ'קין
- אטמן הקוזקים: רפאל קלצ'קין
- הרב דמתא: יהודה רובינשטיין
- רבי יעקב: יעקב בן-משה
- כומר ישועי: יצחק שילה (שולמן)
- יפרם: יצחק שילה (שולמן)
- הרבנית: שושנה רביד
על ההצגה
*חניכי בית הספר הדרמטי שליד תיאטרון הבימה: שושנה רביד, שרגא פרידמן, יעקב בן משה, שמואל סגל, פנינה פרח
הגורל היהודי בימי הביניים הינו טרגדיה גדולה, קידוש השם של גזירות בהמון וטרגדיות וחיי יסוריים אינדיבידואליים. קהילות ישראל ומרכזים יהודיים הושמדו ונמחו מעל פני האדמה בזה אחר זה. אך תקופה הזו, הנמשכת מבחינה גיאוגרפית מטאגא שבספרד ועד הדניייפר באוקראינה ומבחינה היסטורית מחורבן בית שני אינה תקופה של קודשים בלבד, אלא גם של משוררים, לוחמים וגיבורים.
אין פרשן טוב יותר לתקופה דרמטית זו בהיסטוריה העברית משלום אש. ב"קדוש השם" שלו מתמזגים צער הרבים בעינויי היחידים, קידוש השם בגבורת ישראל. המחזה דן בגבורה היהודית ובקדוש השם בזמן מאורעות חמלניצקי באוקראינה בשנת 1648. בחפשו משמעות לסבל היהודים בעבר, רצה שלום אש להאיר את הטרגדיה היהודית הנוכחית. בהללו את יהודים שמתו על קדוש השם במאה ה - 17 רצה להביא נחמה ליהודים שהיו ניצולי שואות אחרות.
במחזה הדגיש אש את הקונפליקט שבין הכוח פיזי של הגויים ובין הגדולה המוסרית של היהודים, ואת הרעיון, שלמרות הניצחון הזמני של הכוח והאחימות, הניחון האמיתי הוא זה של הרוח והאמונה היהודית. מוות על קדוש השם הוכיח, לדעת אש, כי היהודים הם בלתי מנוצחים.
תמונות מהצגה
ביקורות
"צבי פרידלנד האוהב צלילים, צבעים ומראות, השקיע בביום המחזה את מיטה המצאותיו הבימתיות והגיע לשיאים שעוד לא ידענו על הבמה שלנו. הכל ניתן במחזה זה בשפע של צבעים ותנועות ובכל זאת אין לב הצופה זע. הוא אינו זע כי חסר במחזה העיקר - קידוש השם.
"מה ראתה "הבימה" להציג דווקא עתה את המלודרמה הפרומה הזאת... הרי אין כל ספק ש"הבימה" הרהרה במאורעות השנים האחרונות ובמאורעות הימים השוטפים, העקובים מדם, והאך יכלה להסכים להציג דווקא כיום מחזה אשר העלילה שבו - עם כל אנושיותה הטהורה - היא חיוורת לגבי המתרחש אצלנו יום יום".